ראש השנה  כיום הולדת של האנושות. 

 "אדון עולם אשר מלך, בטרם כל יציר נברא , לעת נעשה בחפצו כל,אזי מלך שמו נקרא"

מתי זה קרה? 

לפני 5771 שנים בדיוק (התשע"א)  הסתיימה בריאת העולם ונברא האדם הראשון ואישתו חוה כפי שנאמר בספר  בראשית פרק א'

 " ויִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם:  וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ "

מה קרה?

חז"ל תיארו  את מה שעבר על האדם הראשון ביום זה וכך נאמר במסכת אבות :

בו ביום נברא

בו ביום נוצרה צורתו

בו ביום נעשה גולם

בו ביום נתקשרו איבריו ונתפתחו נקביו

בו ביום נתנה בו נשמה

בו ביום עמד על רגליו

בו ביום נזדווגה לו חוה

בו ביום קרא שמות

בו ביום הכניסו לגן עדן

בו ביום ציווהו

בו ביום סרח

בו ביום גורש

וכך נאמר במדרש

" בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה, מעשי כמה נאים ומשובחים הם! וכל מה שבראתי - בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך"

הכרה זו, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך, צריכה ללוות כדבר שבשגרה את כולנו - במאמץ המתמיד לעיצוב  הנפש  ועיצוב ההתנהגות שלנו.

וכל זה קרא  ביום ראש השנה לפני 5771 שנים בדיוק (התשע"א) .

מה הקשר?

מאז ועד ימינו, אנו מנסים לתקן את מה שקלקל האדם הראשון בכך שחטא ולא שמע את קול האלוקים שמצווהו לשמור על העולם .

אז מה עושים?

ביום ראש השנה מאז ועד עתה אנו חוגגים יום הולדת לעולם ולאנושות ע"י כך שאנו משננים שוב ושוב את המטרות ואת היעדים שאליהם אנו שואפים בשנה הבאה עלינו לטובה.

כשלנגד עיננו ניצבת ההכרה והידיעה שיש מלך לעולם שמוליך ומכוון ומשגיח.

דוגמאות למטרות ויעדים:

 לחיות בנחת.

להיות רגוע,                                                      

ואהבת לרעך כמוך,                                           

לעשות חסד

לשאוף לשלום לשלמות ולמצוינות.

לתת ממה שיש לך גם לאחרים

להיכנס הביתה עם חיוך.

לומר תודה,

להשתדל שהעיניים יראו רק דברים טובים.

ל"חנך" את הפה  שיצאו ממנו מילים טובות.

לכל אדם יש יעדים  שונים וכל אדם נמצא בנקודת גובה רוחנית אחרת ומאותו מקום שאדם נמצא בו היא חייב להתקדם ולהשתפר ולהתחזק .

למה צריך לשנן את המטרות כל שנה?

במרוץ החיים האינטנסיביים שבו אנו נמצאים חייבים לעצור לרגע ולזכור את המטרות ואת היעדים. לכן ראש השנה מוזכר בתורה בשמו כ" שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה " (ויקרא פרק כ"ג)

תרועה  מלשון התעוררות  כלשון הרמב"ם – לזכור ולהתעורר

הלחץ היומי  שבו נתון האדם מבחינה ביטחונית, כלכלית ,חברתית בריאותית ואפילו מבחינה פנימית לא נותן לאדם  לזכור את מה שמובן מאליו .

וכך כתב הנשר הגדול הוא הרמב"ם בספרו  היד החזקה  :

"אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם, אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם "

מה ההבדל בין ראש השנה ליום כיפור?

ביום ראש השנה מסמנים את היעדים וביום הכיפורים שהוא יום של טהרה וסליחה חוקקים אותם בלב עמוק עמוק   וכדי שנוכל להכיל את הכל אנו זקוקים לפניות  גופנית ולפניות נפשית .

רגע המבחן של האדם הוא מיד אחרי יום הכיפורים שאז  יודע האדם אם הוא קיבל על עצמו באמת ובתמים להשתפר ולא העיקר הכוונה אלא המעשים שאדם עושה.

הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים הם ימים שמוקדשים לחשבון נפש אינדיווידואלי  וחשבון נפש קולקטיבי של אומה שלמה שמציבה לעצמה  את קיום חזון הנביאים כיעד  .

ככל שהפער בין המטרות למציאות קטן יותר  כך מביא האדם את בגאולה הפרטית והציבורית מהר יותר.

איך זוכרים?

תוקעים בשופר. המשמעות היא שהאדם יכול לשמוע את  קול השופר כקול טבעי שבתוכו שהוא צו מצפונו  .

יכולת השמיעה היא יכולת בסיסית לקיומו של האדם. על כן הפסוק המרכזי בתפילה הוא " שמע ישראל" וההכרזה של עם ישראל במעמד הר סיני הייתה "נעשה ונשמע" .

למה שופר?

תקיעת השופר מסמלת  את השיפור המתמיד  ,את ההתקדמות, את ההתחדשות, ואת  התקווה לעתיד טוב יותר.

כל קול היוצא מן השופר הוא טבעי ומקורי בין אם יהיה דק או עבה או צרוד, ועל כן, לא את הטון המוסיקלי אנו מבקשים לשמוע, אלא את הקול הטבעי והפשוט הבוקע מן השופר. במציאות חיינו אנו נהנים תמיד מדברים מקוריים וסולדים מהדברים המלאכותיים של חיקוי וזיוף. כל חזיון טבעי, באיזה מצב שימצא - אם הוא מבטא אמת, נמצא לו הד חיובי בנפשנו. לכן "כל הקולות כשרים בשופר" בהיותם מהווים גילוי לעולם טבעי וישר, ומגמתם להביא ולעורר את נפשנו אל מקוריותנו.

מה עוד עושים בראש  השנה?

חושבים טוב, עושים טוב,אוכלים טוב, מברכים אחד את השני מעומק הלב ובכל הכוונה הראויה לשנה טובה ומבורכת.

בשני הלילות של ראש השנה מסדרים סדר זה לסימן טוב:

תמרים

תמר (dates)  

ייקח תמר בידו, יברך "בורא פרי העץ" ויאמר:

 "יהי רצון מלפניך אלוהינו ואלוהי אבותינו שייתמו אויבינו  ושונאינו וכל מבקשתי רעתנו"

לוביה

לוביה ייקח בידו לוביא או שעועית ירוקה, יברך בורא פרי האדמה ויאמר:

"יהי רצון מלפניך  י' אלוהינו ואלוהי אבותינו שירבו  זכויותינו ותלבבנו"

כרתי

כרתי (leeks) ייקח בידו כרתי ויאמר:

"יהי רצון מלפניך יי' אלוהינו ואלוהי אבותינו שיכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו".

סלק

סלק (swiss chard)

ייקח בידו סלק או תרד ויאמר:

"יהי רצון מלפניך יי' אלוהינו ואלוהי אבותינו שיסתלקו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו".

קישוא

קישוא לבן

ייקח בידו קישוא לבן  או קרא ויאמר: 

"יהי רצון מלפניך יי' אלוהינו ואלוהי אבותינו שתקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך זכויותינו".

רימון

רימון -pomegranate

 ייקח בידו רימון ויאמר:

 "יהי רצון מלפניך יי' אלוהינו ואלוהי אבותינו שנהיה מלאים מצוות כרימון".

תפוח בדבש

תפוח בדבש

ייקח בידו תפוח בדבש ויאמר:

"יהי רצון מלפניך יי' אלוהינו ואלוהי אבותינו שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה".

דג

ראש דג או ראש כבש

"יהי רצון מלפניך יי' אלוהינו ואלוהי אבותינו שנהיה לראש ולא לזנב".

 ויש נוהגים להוסיף לסמלים טובים: שומשומין, גזר, ריאה.

ממנהגי  חג ראש השנה

נוהגים לקום באשמורת הבוקר לומר סליחות, ולאחר תפילת השחר עושים "התרת נדרים".

יש להכין נר הדולק לפחות 48  שעות, כדי שיתאפשר להעביר ממנו אש לצורך בישול ולצורך הדלקת הנר של היום השני ולצורך הדלקת נרות שבת.

האישה המדליקה את הנרות מברכת שתי ברכות: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום טוב."

"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה."

זמן הדלקת הנרות הוא:  18:34

מנהג ישראל הוא לא לאכול דברים חמוצים וחריפים בראש השנה, וכן יש להשתדל לא לכעוס ולא להתרגז ביום זה  - וזה סימן טוב לכל השנה.

על מנת שיהיה אפשר לבשל ביום שישי לכבוד שבת נוהגים לעשות "עירוב תבשילים" באופן הבא :

לוקחים לחמניה וביצה קשה בקליפתה.

לפני כניסת החג ביום רביעי בכל שעה שהיא לקחים את הלחמניה ואת הביצה ומברכים :

בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵירוּב: 

ואח"כ אומרים :

בְּעֵרוּב זֶה יְהֵא מֻתָּר לָנוּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל ולתקן וּלְהַדְלִיק הַנֵּר וְלַעֲשׂוֹת כָּל צְרָכֵינוּ מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת: 

ומניחים את העירוב  הזה במקום שמור  עד ליל שבת ואז אח"כ ניתן לאכלו במהלך השבת.

שנה טובה ומבורכת
 לכל תושבי משגב