שאלה

בתי נישאה לפני כ 6 שנים , בגיל 19. 

כמו כל אם אמרתי לה את דעתי על המיועד, לאחר הנישואים נודע לי שהחתן יודע על הדברים שדברתי עם בתי בלבד , כמובן שהיחס שלו השתנה (גרוע יותר ממה שהיה) בנוסף לכך הם התרחקו מהעיר שלנו , בלי להודיע . אני השתדלתי לשמור על קשר , 

השיחות עם בתי היו קשות ובאחת השיחות היא אמרה שהיא לא מחויבת בכבודי. אני רוצה לציין שהיא דתייה (כאילו) בכל מקרה המשכתי לשמור קשר ולתת מה שאני יכולה , כספית זה תמיד לא מספיק להם. 

הם מגיעים לשבת להורים

שלו ולא מגיעים אלינו מסיבות מוזרות 

שאלתי איך להמשיך להתייחס אליהם 

תודה

 

תשובה

שלום. 

אני מאוד מבין לכאבך! שבעצם נמשך כבר כ 6 שנים. 

נראה לי שלא כדאי להיכנס לשאלות הלכתיות של מידת המחויבות ההלכתית שלהם במצוות כיבוד אב ואם וחמות. 

זו לא הנקודה כלל. 

כאמא וכחמות (ואולי גם כסבתא) את צריכה לפעול בכמה מישורים:

1) ללמד את עצמך לא להיפגע ולא להיעלב מהם.

2) להשלים עם העובדה שהבת שלך נשואה וטוב לה איתו והיא מאושרת, וחלק מהאושר שלה זו ההפרדות ממך כאמא.

3) המצב שאת מתארת לא נולד היום ויש לו היסטוריה. את צריכה להביט קדימה ולהתרומם מעל מה שהיה ומכאן והלאה לנסות לשפר את מערכת היחסים ובשום אופן לא לנבור במה שהיה או להזכיר את מה שהיה. פשוט לשכוח ולהתעלם כנאמר "דאגה בלב איש -ישחנה" =יסיר אותה .

4) תנסי להזמין אותם בסתם יום של חול בתוך איזה סיבה למסיבה (כגון יום הולדת וכדומה) ואז תארחי אותם ותפרגני להם ותפנקי אותם כמו שאמא יודעת ותנסי להאיר להם פנים ולהיטיב להם . 

הפירגון הזה כשהוא יעשה פעם או פעמיים יפעל את פעולתו וכך לאט לאט תנסי לצאת מהצב ולהיחלץ מהמיצר שאליו נקלעתם ומתוך כך מערכת היחסים תשתפר והאווירה תהיה נוחה יותר ונעימה יותר.

5) תנסי לא להתחרות בהורים שלו ולא ברמת האירוח שם. אתם תעשו את שלכם.

תתפללו את ואישך לקב"ה שיעזור לכם לשפר את האווירה ולייצב את מערכת היחסים, בייחוד תתפללי בשעת הדלקת הנרות בערב שבת על זה.

 בהצלחה

עוזיאל                                                                                                                  

  

שאלה

שלום לך , כבוד הרב 

הנני אמא לילד בן 17 שלפני כארבעה חודשים חזר בשאלה.

הבית הינו דתי לאומי. החזרה בשאלה הינה במלוא מובן המילה. הורדת כיפה, מעבר לבית-ספר חילוני, חילול שבת (כמובן שלא בבית).

אני פונה אליך בכאב וצער עמוק.

קשה לי מאוד לקבל את הילד ואת הדרך שבה הוא הולך. למרות שאני יודעת ומבינה שהדרך היחידה הינה לקבל אותו, מאחר שלא ניתן לכפות אמונה וקיום מצוות. רגשית, אינני מסוגלת.

אני אישה מאמינה מאוד ויודעת שצריך לקבל את הרע כמו שמקבלים את הטוב. אבל קשה לי מאוד ליישם זאת. ישנם חיכוכים רבים ביני ובין הילד. אני יודעת ומרגישה שהוא זקוק לתמיכה רגשית ממני, אך אינני מסוגלת להעניק לו אותה.

ישנם עוד ילדים קטנים יותר בבית שמבינים ויודעים שהצעד שהאח הגדול עשה, הינו צעד שלילי שנוגד את הדרך והערכים שבעלי ואני חינכנו אותם לכל אורך הדרך. 

החזרה בשאלה וההתרחקות של הילד מדרך התורה הינה מצב נתון. אני פונה אליך לגבי ההתמודדות הקשה עם המצב.

האם ישנם כלים במישור האמוני שיכולים לעזור לנו להתמודד עם מצב שעל פניו נראה איום ונורא. 

תודה רבה .

  

תשובה

שלום. 

1) ראשית אני מבין ללבכם. התחושה שלכם היא תחושה קשה ואתם כואבים את המצב. 

2) מילת המפתח היא: אהבה. אתם חייבים לעבוד על עצמכם (למרות הקושי) ולאהוב את הילד שלכם. כי זה הילד שלכם. האהבה אליו צריכה להיות טבעית ואמיתית. 

וכיוון שאתם מבוגרים ממנו אז ממכם נדרשת העבודה על המידות בכלל ועל מידת האהבה בפרט. 

3) יש לכם לדעת כי הילד שלכם לקח "פסק זמן" מהדת ע"מ לחשוב, ולנסות את דרכו. כל מה שהוא עושה מלווה במחשבות וברגשות אשמה ובהרבה התלבטויות. כך הוא מנסה את הבחירה החופשית שלו. לפעמים המצב הזה זמני והוא יכול לחזור לאותה הדרך ולאותם ערכים שהוא ספג (ינק) בבית. שום דבר מהאווירה וממה שהענקתם לו לא הלך לאיבוד הכל נצור ושמור אצלו בתודעה ההכרתית. הוא רק בתחילת הדרך האישית שלו והוא עדיין לא עיצב את האישיות שלו והוא יכול לעשות עוד הרבה תפניות. 

כל אדם מגיע לשלב שבו הוא בונה לעצמו את האישיות שלו ושואל את עצמו תוך כדי: לאן לאן הולכת את הדרך? 

כמו בשיר של חיים חפר:

לאן, לאן הולכת את הדרך 

לאן, לאן הולכת את דרכי 

אל יום שמחה וחג 

אל שתי יונים על גג 

אל כליזמרים שתויים אשר שירם צובט 

את לב הערב 

הולכת את לעיירה שלי . 

לאן, לאן הולכת את הדרך 

לאן, לאן מושך סוסי הטוב 

אל בית נעזב 

אל שלג ורעב 

אל מחט של חייט אשר כמו דמעת זהב זוהרת 

סוסי מושך לעיירה שלי . 

לאן, לאן הולכת את הדרך 

לאן, לאן הולך, הולך אני 

אל אלף קבצנים 

אל אלף חזנים 

אל ארץ שרוחות מייללות בה את שירי הערש 

הולך אני לעיירה שלי" . 

4) כדאי לכם לשוחח על הנושא הזה עם עוד הורים שנמצאים במצב דומה ולצור לעצמכם "קבוצת תמיכה" זה אחד הכלים הטובים בכדי להתמודד עם המצב הזה. 

5) כדאי למצוא את הזמן הנכון כשאתם רגועים והבית רגוע ולשוחח איתו על הגבולות שלו בבית. ולהציב לו גבולות של קווים אדומים. אני חושב שהוא יבין את הקווים האלה כיוון שיש לו אחים קטנים בבית. 

6) תתפללו להשם שיעזור לכם בחינוך הילדים. 

הרבה פעמים קורה שאתם מוצאים את עצמכם עם רגשות אשמה. אבל זו לא דרך טובה להתמודדות. כי רגשות האשם רק מכבידים על העשייה ומשתקים את האדם. 

יתכן שבעתיד הקרוב כדאי לנסות ולבדוק את ה"דופק" בבית ולאתר את המוקדים שיכולים להיות בעייתיים באישיות שלכם מבחינת הילדים האחרים שבבית. אולי כדאי לתת להם יותר בחירה חופשית? אולי כדאי שהפתיל הדתי בבית לא יהיה קצר מידי? אולי כדאי לתת לילדים יותר לבטא את עצמם? 

כדאי לעיין גם בספרו של שרגא פישרמן "נוער הכיפות הזרוקות". 

ומי שברך את עם ישראל בשלום יברך אתכם בהצלחה אמן. 

בהצלחה

עוזיאל.                                                                                                      

  

שאלה

שלום לכבוד הרב,

האם ילדים שאביהם הכה אותם במשך שנים באכזריות ולא רק לשם חינוך, בקיצור בכל המובנים ילדים מוכים, האם הם חייבים עדיין בכבוד אב ואם לגביו?? 

אשמח אם תענה בדחיפות כי זה יעזור לי מאוד.

בתודה מראש. 

  

תשובה

ברכה ושלום. 

מצוות כיבוד הורים היא מצווה מאוד קלה ומאוד קשה . 

גם בסיטואציות קשות כגון שההורים מעליבים או פוגעים, האדם חייב במצוות כיבוד הורים ובעצם כיבוד הקב"ה כי שלושה שותפים יש ביצירת האדם. 

אם מדובר במקרים מאוד מאוד מאוד קיצוניים יש פעמים שהאדם יהיה חייב במצוות כיבוד ולא במצוות מורא ויש פעמים שהאדם יהיה חייב במצוות מורא ולא במצוות כיבוד תלוי בסיטואציה. 

אני מקווה שהשאלה הזו היא בתיאוריה בלבד. 

שאם לא כן יש לפנות לגורמים מקצועיים ורלוונטיים בכדי לפתור את הבעיה. הפניה לגורמים המקצועיים היא דחופה. כעת ברגע זה שאת קוראת את התשובה-אסור להתמהמה אפילו רגע אחד. יש לפעול במהירות . 

בברכה, 

עוזיאל                                                                                   

  

שאלה

אני מתלבטת בשאלה למי לתת להיות סנדק ב"ה בברית. 

שמעתי שצריך לבחור סנדק איש צדיק/ תלמיד חכם כי זה משפיע רוחנית על הילד. 

מצד שני יש אפשרות שאבי ייעלב אם לא ניתן לו להיות סנדק. 

אני לא חושבת שאבי הוא האדם הצדיק שממנו הייתי רוצה שבני יושפע (אני משתדלת לכבדו ולא להראות לו זאת)ואם הסנדק משפיע בצורה כזו, אז לא הייתי רוצה שהוא יהיה הסנדק, אלא אדם מתאים יותר. 

מה דעת הרב , האם להעדיף את בחירת הסנדק "היותר כשר" (ולא את אבי) ולקחת בחשבון שאבי ייפגע ? 

או שהאם יש חשיבות לבחירת הסבא כסנדק? 

אני מקווה שהשאלה הובנה ותודה מראש על התשובה.

 

תשובה

שלום. 

אפשר שאבי הבן יהיה הסנדק. וזה עדיף .וגם ניתן לנמק זאת בקלות ואף אחד לא יפגע. 

כמובן שהאופציה הנוספת היא להזמין רב שאתם בקשר איתו והוא יהיה הסנדק גם את זה ניתן להסביר בקלות ואף אחד לא יפגע. 

ובכל מקרה יש להמנע ממחלוקת ומפגיעה כי הסיבה שכתבת בשאלה היא נכונה אבל לא כשזה בא על חשבון פגיעה באדם אחר. וכדאי מאוד לבקש מהסנדק לטבול במקווה לפני כן. 

בהצלחה, 

עוזיאל                                                                          

 

שאלה

יש לי חבר שאבא שלו אשכנזי ואמא שלו תימניה, והוא נוהג כמו תימנים, האם זה מותר? 

 

תשובה

ברכה ושלום. 

לגבי קביעת יהדות הולכים לפי האמא. 

לגבי מנהגים הולכים לפי האבא. 

אף פעם לא מזיק לאמץ מנהגים טובים גם של אמא וגם של אבא ויש לומר "בלי נדר". כדי להרבות אהבה ורעות. 

ולהתפלל להשם שיעשה אותנו כלי שלם לשליחותו. כלי של ברכה כלי המכיל שלום . 

"אנא אלי 

עשה אותי כלי לשליחותך 

במקום שבו מקננת שנאה 

תן לי לזרוע אהבה. 

במקום שבו עלבון - סליחה 

במקום שבו חושך - אור במקום שבו עצב - שמחה 

אדון העולם. 

אנא תן לי את השלוה 

להשלים- 

עם שאיני יכול לשנות. 

אנא תן לי את אומץ הלב 

לשנות דברים שביכולתי. 

ואנא תן לי את החוכמה 

להבחין בין אלה לבין אלה." 

שנה טובה, 

עוזיאל                                                                          

  

שאלה

שלום רב. 

רציתי לשאול, האם מותר לי לעשות דבר מבלי להודיע להורי, כאשר זה לא יוודע להם ולא יגרום להם צער, על אף שאם אשאל אותם קרוב לודאי שלא יסכימו שאעשה זאת. 

תודה רבה

 

תשובה

ברכה ושלום

שאלה יפה שאלת 

אם אתה מעל גיל 13 רובצת עליך אחריות אישית למעשיך. 

אתה בוחר את דרכך ומקבל החלטה לטוב או ח"ו להיפך. אין עליך חובה להתייעץ עם ההורים,יש לך זכות לקבל את עצתם. 

במידה ויוודע להוריך את אשר אתה עושה יתכן ויגרם להם צער. האם כדאי לך לצער את הוריך? 

למה לך להכנס למצב כזה? 

עדיף לשוחח איתם ולהסביר להם ולנסות לשכנע אותם, 

ומי אמר לך שהם לא יסכימו? 

בהצלחה, 

עוזיאל                                                                          

 

שאלה

הרב עוזיאל אליהו שלום. 

שמי אירית ואני בת 35 גרושה + 2. 

מה אומר לך כבוד הרב .מצבי קשה .אני מתכוונת מבחינת הפרנסה .עד עכשיו אני הייתי בבית .יש לי 2 ילדים שיהיו בריאים ואני טיפלתי בהם ואני חייה מהמזונות ובביטוח לאומי .אבל יצאתי לעבודה וזה מאוד קשה לי. 

אני רוצה שתבין אותי לא התרגלתי לעבוד, וזה קשה לי הניתוק מהילדים ולשים אותם במעון יום עד 4 ולצאת לעבוד. לא יודעת מה לעשות. 

אירית.

 

תשובה

ברכה ושלום. 

את צריכה לשיר ולרקוד שברוך השם יש לך ילדים וכולם בריאים .ואת מגדלת אותם ורואה מהם רגעי קסם ונחת. 

זה שווה עולם!!!!! 

ההרגשה שלך היא טבעית ונורמאלית .כי זה באמת קשה לצאת ולפרנס. אבל את צריכה לראות בעול הפרנסה הזו גם כיף. כי עד כמה הילדים יכולים להיות עם אמא? הם זקוקים לחברה ולמעון יום מסודר. השליחה למעון לא אומרת שאת לא מחנכת אותם אבל שם יש להם חברה והם זקוקים לזה מאוד. וגם את צריכה קצת לצאת. תתפסי את העבודה ככיף כבילוי ויציאה. לפגוש אנשים חדשים, להתעסק בדברים חדשים להרחיב את הדעת ואת הנפש במשהו אחר חוץ ממה שקורה סביבך וסביב ילדייך. 

כדאי לך לנסות לראות את הדברים היפים שבחיים ואת מה שטוב. ב"ה לא חסר לך כלום. 

רק תגידי תודה וברכה לבורא העולם. כמו בשיר של ביאליק: 

מי יצילנו מרעב? 

ומי יאכילנו לחם רב? 

ומי ישקנו כוס חלב, 

ומי ישקנו כוס חלב? 

למי תודה, למי ברכה?- 

לעבודה ולמלאכה! 

מי יתן לנו כסות בקור? 

ומי בחושך יתן אור? 

מי יעל מיים מן הבור, 

מי יעל מיים מן הבור? 

למי תודה, למי ברכה? 

לעבודה ולמלאכה! 

ומי נטע עצים בגן, 

לפרי וצל, כל מין וזן, 

ובשדות זרע דגן, 

ובשדות זרע דגן? 

למי תודה, למי ברכה? 

לעבודה ולמלאכה!

מי הכין לנו פינת גג, 

גדר לגן, לכרם סייג, 

ומי טרח ומי דאג 

לכבוד שבת, לכבוד החג? 

למי תודה, למי ברכה? 

לעבודה ולמלאכה! 

על כן נעבוד, על כן נעמול 

תמיד, בכל ימי החול. 

כבד העול, נעים העול! 

ובעת הפנאי נשיר בקול 

שירי תודה, שירי ברכה 

לעבודה ולמלאכה! 

בהצלחה, 

עוזיאל                                                                                   

  

שאלה

הרב עוזיאל יש לי שאלה:

מה קורה במקרה שהאבא של ארוסי נמצא בשנת אבל על אמא שלו? 

פתאום אני שומעת כל מיני פסקי הלכה מוזרים שאמרו לי אנשים ואני לא יודעת מה עושים. 

תודה לרב. 

 

תשובה

ברכה ושלום. 

ראשית נברך אתם בברכת מזל טוב!!!! ויהי רצון שבורא העולם בקניין ישלים זה הבניין -אמן. 

אם הורי החתן או הכלה בשנת אבל על אבא או אמא יכולים הם לבוא לחתונת בניהם ולשמוע תזמורת לשיר לרקוד ולשמוח. 

ושאר הקרובים האבלים על אב או אם יכולים לבוא רק לברכת האירוסין ושבע הברכות ויצאו מיד אח"כ. 

בברכה, 

עוזיאל                                                                             

  

שאלה

הרב עוזיאל אליהו שלום. 

אשתי ואני החלטנו לחנך את ילדינו שיחיו לסדר וניקיון וקבענו כללים ברורים בבית שכל מי שמפזר את החפצים שלו אז יש לנו רשות להעלים אותם. ואז כל הם שמים כל דבר במקום .אבל יש לנו נקיפות מצפון מזה האם זה בסדר. 

תודה לרב, אבי.

 

תשובה

ברכה ושלום. 

זה דבר טוב להתנהג על פי כללים ברורים ומוסכמים אבל זה לא טוב ל"העלים" ו"לגנוב" ו"לסחוב" וכל כיוצא בזה ואפילו אם המטרה היא חינוכית ואפילו אם זה בצחוק. 

ראה נא מה כתב על זה הרמב"ם הלכות גניבה פרק א' 

הלכה א' 

כל הגונב ממון משוה פרוטה ומעלה עובר על לא תעשה שנאמר (ויקרא י"ט י"א) לא תגנבו......, ואחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון גוי עובד עבודה זרה ואחד הגונב את הגדול או את הקטן. 

הלכה ב' 

אסור לגנוב כל שהוא דין תורה, ואסור לגנוב דרך שחוק, או לגנוב על מנת להחזיר, או לגנוב על מנת לשלם, הכל אסור שלא ירגיל עצמו בכך. 

הלכה ג' 

איזה הוא גנב, זה הלוקח ממון אדם בסתר ואין הבעלים יודעין, כגון הפושט ידו לתוך כיס חברו ולקח מעותיו ואין הבעלים רואין וכן כל כיוצא בזה, אבל אם לקח בגלוי ובפרהסיא בחוזק יד אין זה גנב אלא גזלן, לפיכך ליסטים מזויין שגנב אינו גזלן אלא גנב אף על פי שהבעלים יודעין בשעה שגנב. 

רמב"ם הלכות גזלה ואבדה פרק ו' הלכה י' 

המשחקין בקוביא כיצד, אלו שמשחקין בעצים או בצרורות או בעצמות וכיוצא בהן ועושים תנאי ביניהם שכל הנוצח את חבירו באותו השחוק יקח ממנו כך וכך הרי זה גזל מדבריהם אע"פ שברצון הבעלים לקח הואיל ולקח ממון חבירו בחנם דרך שחוק והתל הרי זה גזל. וכן המשחקין בבהמה או בחיה או בעופות ועושים תנאי שכל שתנצח בהמתו או תרוץ יותר יקח מחבירו כך וכך וכל כיוצא בדברים אלו הכל אסור וגזל מדבריהם. 

נמצאנו למדים מדברי הרמב"ם שאסור לעשות כן אפילו בדרך שחוק ואפילו כדי לחנך כי החינוך כאן הוא הפוך אתה בעצם מחנך את הילדים ל...גנוב. 

ואדרבא דווקא בגנבה וגזלה הקפידה התורה על פחות משווה פרוטה כי לא רק העניין הממוני חשוב אלא גם העניין החינוכי ולכן אסור להעלים-לסחוב-לגנוב -להשלים ציוד בצחוק כי זה מהווה גם מכשלה חינוכית. 

ולא ירחק היום שילד כזה גם יעלים חפצים של אבא שלו שנמצאו שלא במקומם..... 

אתם יכולים לנסות ולהמריץ את הילדים לסדר בדרך אחרת כגון: כל ילד שיהיה שותף לסדר החדר שלו או החפצים שלו -יצבור נקודות ובסוף כל שבוע על פי הניקוד הילדים יקבלו ..פרס. אני חושב שדרך זו יכולה להביא תוצאות יותר טובות בחינוך. 

כדאי לכם לקרוא את הספר "כיצד לדבר כך שהילדים יקשיבו" 

דעו לכם כי המעשה החינוכי הוא קשה אבל ההורים צריכים להתחזק בו -קשה באימונים קל בקרב. מי שמשקיע בילדיו בצעירותם קוטף את פירות ההנאה בזקנותו. ויש לחכות בסבלנות. ולפעול בישוב הדעת ולא בלחץ. 

בהצלחה, 

עוזיאל                                                                       

  

שאלה

כבוד הרב שלום 

יש לי בעיה ששמתי לב אליה רק בזמן האחרון אך לדעתי היא בעייתית כבר המון זמן. 

אני לא מצליחה להתנהג להורים שלי במה שנקרא כיבוד הורים. פשוט לא מצליחה. אני יודעת עד כמה זה חשוב ונכון וטוב ומגיע להם כל כך, אבל קשה לי. 

משום מה עם אמא שלי יותר קשה לי- אני כל כך אוהבת אותה אבל אני חסרת סבלנות אליה. 

למשל כשהיא מתקשרת אליי אני לא יודעת למה וממש לא נעים לי מזה אבל אני ישר מאבדת סבלנות ומדברת אליה בקודים קצרים ולא סבלניים. 

גם כשהיא מתקרבת אליי סתם כדי לתת חיבוק או נשיקה אני אוטומטית מתרחקת, ואני לא יודעת למה!! 

אני לא עושה את זה בכוונה, באמת!!! 

הלוואי שהייתי יכולה להנות מזה... תמיד אחרי שזה קורה אני מתחילה לחשוב מה הייתי עושה בלעדיה ושאני כל כך רעה ועושה חטא גדול נורא. הייתי רוצה ללמוד לנצל את מה שיש לי, לאהוב את אמא שלי כמו שמגיע לה ולדעת להיות סבלנית כלפיה. 

אבל נורא קשה לי זה כאילו משהו מבפנים גורם לי להתנגד לה ישר כשהיא מתקרבת.. 

אני מרגישה נורא בקשר לזה ויודעת שאני חייבת לשנות גישה ומהר. לפני שהתקופה הזו תחמוק לי בין האצבעות בלי שאני אספיק ליהנות מהאהבה העצומה והמתנה הענקית שניתנת לי מההורים שלי כל יום מאז שנולדתי. 

תודה מראש. 

 

תשובה

ברכה ושלום. 

מטרת התורה היא שאת תתחילי לעבוד על המידות שלך. 

זה בדיוק המטרה של מצוות כיבוד הורים. לא מקיימים מצווה זו רק מתי שנוח ונעים ונחמד .האדם נבחן ברגעיו היותר קשים. 

לכן את צריכה ללכת צעד אחר צעד ולהתחיל לעבוד את עבודת המידות. 

את הצעד הראשון כבר עשית והוא עצם ההכרה שיש בכלל בעיה אם את מודעת לזה אז זה הצעד הראשון לכוון של פתרון. 

הצעד השני הוא לנסות להפנים שההורים שלך אוהבים אותך וחפצים מאוד שיהיה לך טוב .מתוך נקודת מוצא זו את צריכה להתייחס לכל האמירות והמעשים שלהם ולפרשם בכוון זה וללמד עליהם זכות. 

הצעד השלישי הוא להתחיל לעבוד על הנושא של ההקשבה שלך. פשוט להקשיב למה שההורים אומרים ולשתף איתם פעולה. לענות יפה ובסבלנות. 

למרות שזה קשה לך את צריכה לעבוד על מידה זו. 

צעד רביעי הוא לפעול למען ההורים .כגון: 

לכתוב להם שיר או מכתב שעושה טוב על הלב. 

לעזור קצת יותר בבית. 

להציע עזרה. 

להתעניין בשלומם. 

לחוש מה חסר להם בדברים הקטנים של היום ולקנות עבורם כמתנה. 

אלה הם רק דוגמאות את צריכה לפעול בהתאם למציאות ולמצב בבית .כי כמו שאת שמת לב וזה מפריע לך כך גם ההורים שמים לב וזה מפריע להם .ואם הם יראו ממך נכונות של כמה צעדים ממך אליהם זה בדיוק כיבוד ונחת להורים. ובא לציון גואל ושלום על ישראל. 

בהצלחה, 

עוזיאל                                                                          

   

שאלה

כבוד הרב שלום! 

יש לי שאלה קטנה בנוגע להורים... 

מה קורה אם אני רוצה ללכת להפגנה, ומסיבות עקרוניות זה נורא חשוב לי, אבל הורים שלי לא מרשים??? 

יש כאן שני ערכים חשובים שעומדים על הכף. 

במה לבחור? על מה לוותר??? 

על העקרונות??? כי אני יודעת שכיבוד הורים זו מצווה חשובה... 

אשמח אם תוכל לייעץ לי מה לעשות... 

תודה רבה!!! 

 

תשובה

ברכה ושלום. 

בודאי שאת צריכה לשמוע בקול הורייך. 

כל קונפליקט שכזה עם ההורים יש לפתור בדרך של הידברות!!! 

את צריכה לשמוע אותם ואת דעתם ואח"כ את צריכה לומר להם את דעתך ואת רצונותייך ולשמוע שוב את תגובתם. יתכן שהם יסכימו איתך ומאוד יתכן שאת תביני אותם ותסכימי איתם. 

אני חושב שלא טוב לעשות משהוא ,ולא משנה מה ערכו האידיאולוגי -על חשבון ההורים. כי את מצווה על כיבוד הורים ובכלל זה לא לצער ולייסר אותם. 

ההורים שלך בסך הכל רוצים רק לטובתך. 

הם מעונינים שיהיה לך טוב . 

נקודת המוצא שלך צריכה להיות מתוך ההנחה שהם רוצים רק לטובתך. כי את הבת שלהם ואת מאוד יקרה להם הם אוהבים אותך מאוד ומתוך כך הם פועלים ואומרים. 

בהצלחה, 

עוזיאל                                                                           

 

שאלה

שלום וברכה!

אני אומנם רק בת 14 אך ענין זה מעסיק אותי מאוד. זו לא שאלה שקשורה כ"כ לדת, אבל אני יודעת שלא אפנה לאף אחד אחר. אני רוצה בעתיד קריירה טובה שתתאים לחיי משפחה, אך אני רוצה גם לבלות עם הילדים שיהיו לי (בעזרת ה')- האמת שאני מתעניינת במחשבים, אבל אבא שלי עובד במחשבים וחוזר רק בערב, ואני רוצה לעבוד בעבודה שלפחות חצי יום, ולנשים יש בעיה גדולה יותר כי הן מניקות. אני לא יודעת באיזה כיוון ללכת מהבחינה הזאת, אשמח אם תעזור לי.

 

תשובה

ברכה ושלום. 

אני אענה לך ב2 מישורים האחד מעשי והשני פילוסופי עיוני. 

1) אין שום בעיה להצליח בהקמת תא משפחתי לתפארת וגם לעבוד לנהל וכו'. 

יש המון נשים שיש להם משפחות גדולות!!! והן יוצאות לעבודה, לבילויים, לטיולים, לפינוקים - זה כלל לא סותר. 

ויש נשים שיש להם משפחה קטנטנה - ילד אחד - והן מרגישות חנוקות. כן חנוקות, הן כבר לא יכולות לעבוד, לטייל, לטפל בעצמן, וכו' 

כלומר סדרי העדיפויות של כל אשה נקבעות על ידה בלבד. 

כדי לקבוע סדרי עדיפויות צריך קודם לפתח את האישיות. 

אשה עם אשיות חזקה יכולה "להפוך את העולם". 

אנא ממך קראי את הספר "גיא אוני" סיפורה של אישה אחת שעשתה היסטוריה כאן בגליל. 

2)במישור הפילוסופי - מי אמר שאשה צריכה להיות מאה אחוז בכל התחומים כל הזמן? 

היא צריכה להיות מאה אחוז אמא לילדיה 

היא צריכה להיות מאה אחוז אשה לבעלה 

היא צריכה להיות מאה אחוז עובדת בעבודת חוץ 

היא צריכה להיות מאה אחוז מנכ"ל הבית 

היא צריכה להיות מאה אחוז נאה ומטופחת 

היא צריכה להיות מאה אחוז................ 

כולם דורשים ממנה והיא נותנת את עצמה ונשמתה לכל הנ"ל ומתי נשאר לה זמן להיות מאה אחוז עצמה בעצמה? 

אני חושב שאי אפשר להיות פרפקציוניסטים כל הזמן. 

צריך סדרי עדיפויות בחיים להתרכז בדבר אחד !!שהוא המטרה והשאר חשוב אבל משני ולא עיקרי. 

וכל אחד יכול להחליט מה הדבר הכי חשוב לו בחיים קריירה או משפחה? 

אם נושא זה מעסיק אותך את יכולה לשמוע שיחות של ריבה לפידות "הבית יהודי" סדרת קלטות על נושא זה. 

מומלץ!!!!!!!! 

בברכה, 

עוזיאל                                                                            

 

שאלה

שלום לכבוד הרב! 

שאלתי היא - האם יש ביסוס להלכה / מנהג שאסור לילדיו של אדם הנישא בשנית (כגון שהתאלמן) להיות נוכחים בחופה? עד כמה זה מחייב ומהו טעם/מקור הדבר? 

תודה מראש על תשובתך.

 

תשובה

ברכה ושלום. 

מותר. ומנהג יפה הוא. וכדאי לתת תפקיד ולשתף את הילדים בצורה אקטיבית, כגון לקרוא שיר או לומר נאום או לברך את אבא ואמא או להגיש את הטבעת כדומה 

אולם אם הנוכחות תגרום למתח בין המשפחות או לכעסים מצד כל גורם יש להימנע מכך. כי נישואין זה זמן של איחוד וחיבור . 

ולכן זה מאוד תלוי בטיב הקשר שיש בין המשפחות. 

לעיתים קורה שבנישואין שניים צריכים להתחשב בילדים מ 4 (!) משפחות שונות שאינן קרובות בלבבות. וזה גורם למתח מיותר שאינו במקומו. 

מזל טוב!!!!!!! 

עוזיאל                                                                          

 

 שאלה

שלום לכבוד הרב, 

אני עולה מחבר העמים בשלבי גיור ורציתי לשאול מי מחליט לפי איזה מנהג/מסורת עליי לנהוג? 

נאמר לי שעליי ללכת לפי מסורת אשכנז, למה דווקא ללכת לפי מנהג אשכנז?? רק בגלל ארץ מוצאי? 

תודה

 

תשובה

ברכה ושלום. 

אומרים חז"ל :" גר שהתגייר כקטן שנולד " הגר מקבל על עצמו עול תורה ועול מצוות , ודברי חז"ל הגזרות התקנות והמנהג . לגבי המנהגים את יכולה לבחור לעצמך איזה מנהג או מסורת שתרצי ובלבד שתתמידי בהם לאורך כל הדרך . ובעצם ניתן לומר שאת יכולה לבחור באופן סנטימנטלי ע"פ בית הכנסת או החברה שבסביבתך . 

בברכה ובהצלחה . 

תבחני את מנהגי הספרדים והאשכנזים תתפללי בכל בית כנסת ומה שיערב עלייך וינעם לאזנך ותרגישי הזדהות פנימית אליו תשתייכי. 

ברוכה הבאה לעם ישראל. 

עוזיאל                                                                        

 

שאלה

שלום... 

אני הכרתי בחור שסבא שלו נפטר לפני חודשיים ואמא שלו באבל, האם אני צריכה לחכות עד סיום השנה בשביל להתחתן??? 

אני יודעת שלעשות חתונה רגילה בלי שאמא שלו יכולה לשמוח וכל האחים והאחיות שלה תצער אותו ואת כל המשפחה... אבל מצד שני אני לא יודעת אם נחזיק מעמד לשמור נגיעה כל כך הרבה זמן...אני מפחדת שניכשל... 

וגם יש את העניין של הדיבור והמחשבה.. שאחרי כל כך הרבה זמן אפשר להיכשל גם בזה.... 

מה אני צריכה לעשות???

 

תשובה 

ב"ה 

שלום. 

לא לדחות את החתונה.אין קשר בין שנת האבל לחתונה. 

ועם כל הכאב העצום שיש במציאות של אובדן ושכול החיים חייבים וצריכים להמשך . 

ועייני גם תשובתי "כמה זמן לחכות עד הנישואין" ב: 

http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=65713 

מזל טוב, 

עוזיאל                                                                                      

  

שאלה

שלום לכבוד כל הרבנים והקוראים , 

שמי פרנק ויש לי שאלה , 

אם אבא חייב לחתן את הבן על פי התורה , 

למה הוא לא אומר בירכת שהחינו ?

 

תשובה

ב"ה 

שלום. 

במשנה במסכת קידושין בדף כט נאמר שזו חובה שהאב חייב להשתדל להשיא את ילדיו. והנישואין הם רק הכשר מצווה כי המצווה היא פריה ורביה . בדיוק כמו שלא מברכים על ההכנות של השמן והפתילה והחנוכיה כי ההכנות זה הכשר מצווה והמצווה עצמה היא ההדלקה. 

ולמה בכל זאת החתן לא מברך שהחיינו על עצם החתונה? 

מפני ש: 

1) למצווה הזו אין זמן קבוע כך כתב בשו"ת מהר"י קולן . 

2) ברכת שהחיינו מברכים על מצווה שיש בה מיד גם גמר עשייה ובחתונה אין מיידית גמר עשייה של פריה ורביה. 

וכך כתבו הרבה מן האחרונים. 

3) אולי הזוג הזה חס ושלום לא יחזיק מעמד ואולי מחמת כמה סיבות חיצוניות הם לא שמחים . 

ולכן מכל הסיבות הנ"ל נהגו שמברך שהחיינו על בגד חדש או טלית חדשה ומתכוון בכך גם על הבית החדש שמקים.(כך כתב הרב פלאג´י זצ"ל) 

ואמנם בספר מור וקציעה שכתב העיב"ץ מובא שאם הכלה חביבה עליו אז יברך שהחיינו אבל כל האחרונים חלקו עליו ודחו את דבריו מהסיבות הנ"ל. 

בברכה, 

עוזיאל אליהו,                                                                            

  

שאלה

לרב שלום! 

שמעתי שיש בעיה שהורים גרושים ילוו את בתם ביום חתונתה לחופה. 

זהו דבר שמאוד כואב ועצוב לי לשמוע והייתי רוצה לדעת מהו המקור והטעם לכך, שהרי כל אחד מהם עדיין היה, נשאר ויהיה ההורה שלי, בלי קשר למה שהיה ביניהם. 

כמו כן אם יש איזה שהוא פתרון שבכל זאת הם יוכלו ללוות כי הדבר מהותי וחשוב לי מאוד. 

תודה, 

חג שמח וכשר.

 

תשובה

ב"ה 

שלום. 

לא ידוע לי על ה"בעיה" שאתה מציין. 

הורים יכולים וצריכים ללוות את בניהם לחופה גם אם מדובר בהורים גרושים.(אמנם בספר "מתת ידו" בסימן קלב כתב שכיוון שאסור לגרושים להמצא יחד אז ממילא לא יהיו יחד גם בחופה -אך לא נהגו כמותו ) 

דע לך כי מקור המנהג להכניס את החתן והכלה לחופה ע"י ה"שושבינין" מוזכר בתלמוד הבבלי במסכת ברכות דף סא עמוד א מכך שהקב"ה בעצמו היה השושבין של האדם הראשון ו" מכאן לימדה תורה דרך ארץ שיחזר גדול עם קטן בשושבינות" ומי לנו יותר גדולים מאבא ואמא שמשתדלים ומסייעים (כל אחד בדרכו ) לחתן ולכלה? 

ולכן נהגו שההורים הם המלווים את החתן והכלה לחופה. 

ויש בזה עוד מנהגים שונים כגון שיש שנהגו שדווקא חכמים, רבנים וזיקני הקהל הם אלא שילווי את החתן והכלה לחופה ויש עוד מנהגים. 

והעיקר הוא שהכניסה לתופה תהיה ללא מריבה או מחלוקת וללא הקפדה. כי הכניסה אל החופה חשובה מההיבט הרעיוני של כניסה אל החיים המשותפים. ברוב אהבה אחווה שלום ורעות. 

מזל טוב, 

עוזיאל אליהו,                                                                   

 

שאלה

תוכן השאלה

אני בשנת אבל על אבי. שאלתי היא האם מותר לי לעשות את חג הפסח בבית מלון - כאשר משפחתי נוסעת ומעבירה שם את החג?

 

תשובה

תוכן התשובה 

ב"ה 

ברכה ושלום. 

ראשית אנו משתתפים ביגונך ובצערך. ויהי רצון שתנוחם נחמת אמת מן השמיים.אמן. 

מותר לך ללכת עם בני משפחתך לבית מלון ולעשות שם את הפסח. ויש לך להמנע מטיולי שמחה ומהשתתפות הארועי שמחה וכדומה. 

חג שמח, 

עוזיאל 

                                                                                                      

שאלה

תוכן השאלה

לכבוד הרב שלום, 

לסבי ז"ל היו שתי נשים 

סבי נפטר עוד בחו"ל ונשיו עלו בנפרד ארצה ולא היה קשר בינהן 

השאלה היא אם לאבי יוודע למשל שאחותו מהאשה השניה של סבי נפטרה האם הוא צריך לשבת שבעה ואם כן מה הטעם בישיבת שבעה ואבלות על אדם שמעולם לא היכרת שקרוב אליך פחות מחבר? 

תודה

 

תשובה

תוכן התשובה 

ב"ה 

יונה שלום. 

כיוון שמדובר באחות מאב הוא חייב בכל דיני האבלות. 

מה זאת אומרת לא הכיר? דיני אבלות נקבעו לפי דרגה של קירבה ביולוגית ולא לפי היכרות. 

היא אחותו במלא מובן המילה, 

בעצם היא הדודה שלך. 

זה נשמע קצת .... אבל היא אחות שלו!! 

אולי כדאי שאת תקחי יוזמה ותגרמי לאיחוד במשפחה, 

למשל ע"י בניית עץ משפחתי , 

אולי תגלי שכמה אנשים שאת מכירה, הם בעצם קרובי משפחה שלך - זה כיף למצוא אי שם משפחה. 

בברכה, 

עוזיאל

                                                                                                                

שאלה

תוכן השאלה

שלום וברכה כבוד הרב! 

ברוך ה´ ישתבח שמו לפני כחודש נולד לנו בן בכור וקראנו לו יהודה יאיר... (יהודה על שם פרשת השבוע - ויגש אליו יהודה , ויאיר בגלל שהוא נולד בנר שמיני של חנוכה ). 

רציתי להתייעץ עם הרב... 

בהתחלה התעקשנו שכולם יקראו לו יהודה יאיר בשני השמות , ולא יהודה או יאיר . 

עכשיו כשאני חושב על העניין יותר לעומק אני מעדיף שיקראו לו בשם הראשון - יהודה ולא בשני השמות ביחד (בתעודת זהות רשמנו אותו כיהודה יאיר ואני שמח על כך), אבל אני רוצה שנקרא לו בשמו הראשון בגלל שזה גם מבלבל וגם ארוך מדי. 

אשתי קצת מתנגדת לעניין והיא רוצה שנמשיך לקרוא לו בשני השמות. אני פשוט חושב על ההמשך כשהילד יהיה יותר גדול וזה אולי יפריע לו כי לרוב - יש שם אחד . 

מה הרב מציע לנו לעשות? 

בשורות טובות וכל טוב

 

תשובה

תוכן התשובה 

ב"ה 

שלום. 

ראשית מזל טוב. ויהי רצון שתזכו לגדלו בנחת ובשמחה מתוך בריאות ואושר. אמן. 

אפשר לקרוא לו ביום-יום, בשם הראשון וזה שמו לעולם ובארועים כגון עליה לתורה יקראו לו בשני השמות שלו וכך יהיה כתוב גם בהזמנה לבר המצווה שלו וכדומה כפי שכתוב בתעודת זהות. 

ונראה לי שכדאי שכל אחד מכם יתן "מרחב" לבן זוגו - אם אשתך רוצה לקרוא לו בשני השמות אז תניח לה, ואל תכפה עליה את דעתך. וכן אשתך צריכה לתת לך "מרחב" ואם אתה קורא בשם אחד זה רצונך ורצונו של אדם הוא כבודו. 

ובמשך הזמן תתרגלו לעיניין הזה וזה כלל לא יפריע לכם. ויהי רצון שיהודה יאיר ויעלה מעלה מעלה במעלות התורה והמעשים הטובים. 

בהצלחה,

עוזיאל