בשבועות האחרונים אנו עדים לרצף של אירועים מזעזעים בהם ילדים נרצחים על ידי הוריהם.  אירועים אלו קשים להבנה ומעוררים רגשות בעוצמה רבה גם עבורנו המבוגרים.  על אחת כמה וכמה, הילדים מתקשים להתמודד עם רצף זה של אירועים, וחלק מהילדים עשויים להפגין חרדה, בלבול, ופחד, שמא ה"מגפה" הזו תפגע גם בסביבתם הקרובה.

יש להדגיש כי למרות המצוקה הגדולה שלנו המבוגרים לנוכח אירועים אלו, לא בהכרח כל הילדים יגיבו באופן דומה.  ניתן להניח כי ככל שגילו של הילד צעיר יותר, יש פחות מודעות וערנות לתכנים אלו.   בשל המאפיינים הרגשיים והקוגניטיביים המאפיינים ילדים צעירים, תפיסת עולמם הנה אגוצנטרית והם מאוד מרוכזים בעולמם האישי.  לפיכך, אם אין חשיפה נרחבת של נושא זה בבית, סביר להניח כי הם לא יתמקדו בנושא, לא ידברו עליו, ולא יגיבו תגובות רגשיות והתנהגותיות המביעות מצוקה. 

יחד עם זאת, יש לשים לב למקרים בהם כן נראה תגובה מצד הילדים, על מנת שנוכל לסייע להם להפיג את המצוקה.  לפיכך, על האנשים הקרובים לילד להיות ערים לכל התנהגות החורגת מהשגרה של הילד, למשל חרדה לעשות דברים שהיה רגיל אליהם, בכי, קשיי שינה, הפרעות אכילה, חזרה להתנהגויות "ילדותיות", הרטבה, כסיסת ציפורניים, ועוד.  כאשר אנו מאתרים התנהגות המעוררת חשד אצלנו כי קיימת מצוקה אצל הילד, עלינו לנסות לברר את סיבת המצוקה ולא להניח מייד כי הסיבה היא אירועי הרצח הנ"ל.  כאשר נראה  לנו כי המצוקה נובעת מאירועים אלו, יש להתייחס אל מצוקה זו ולסייע לילד להפיג את תחושותיו הקשות (ראו נספח).

בכל מקרה בו מתעורר אצלכם חשד כי הילד נמצא במצוקה, אל תהססו לפנות ולהתייעץ.  נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה בטלפון 9902318

                                                                                                            בברכה,

                                                                                     שרית אלקלעי, וצוות השירות הפסיכולוגי

מכתב למנהלי ביה"ס בעקבות אירועי הרצח של ילדים ע"י הוריהם

המלצות להתמודדות בגני הילדים בעקבות אירועי רצח ילדים ע"י הוריהם