טליה: "הגליל ואני"

"הגליל ואני" , כך קראה הציירת , טליה , לתערוכה  מעבודותיה שהוצגה ברחבת הכניסה למועצה. טליה, תושבת הר חלוץ, אישיות צבעונית, נשית ומלאת חיים כעבודותיה, עוסקת בשנים האחרונות בציור ועיצוב תכשיטים.

עבודתה של טליה אינה רק פרשנות של הסביבה הפיזית שלה, אלא גם ביטוי לאישיותה. אישיות שעוצבה דרך מאבקיה, התבגרותה וניצחונותיה.

היא נולדה ב 1957, בפילדלפיה, שם למדה והשתלמה באומנויות שונות- דרמה, בלט קלאסי ושירה. בשנות ה- 70 המוקדמות למדה בבית הספר לבלט של פנסילבניה והשתלמה בקורס קיץ לדרמה ובלט, מטעם בית הספר לאומנויות של צפון קרוליינה. בהיותה בת 16, זמן קצר אחרי מלחמת יום הכיפורים, עלתה לבד לארץ, כדי לחיות וללמוד כאן. היא התגוררה בישראל במשך למעלה משנה ולדבריה, ספגה השראה אשר השפיעה על החלטותיה בעתיד ובסופו של דבר על הביסוס היצירתי של עבודותיה בהווה. לאחר מכן חזרה לארה"ב ולחייה שם.

ב 1994 טליה החליטה לחזור ארצה, אחרי שלמדה והתנסתה בשיווק תקשורתי, נשואה ואם לשני ילדים קטנים. השנים הראשונות היו קשות מאד ולבסוף הביאו לגירושין. היא מצאה את עצמה לבדה עם שני ילדים קטנים רחוקה מהמשפחה והחברים, אך נחושה מתמיד לגור ולגדל את ילדיה בארץ. חייה היו מאבק מתמשך עקב חוסר הביטחון הכלכלי והקושי לגדל לבד את הילדים.

למשגב הגיעה לפני מספר שנים, במשך שנתיים גרה בלוטם ובשנתיים האחרונות היא גרה עם בן זוגה לחיים בהר חלוץ. בעזרת חברים חדשים ובן הזוג המסור,  מצאה טליה את דרכה. בשנים האחרונות, היא מתפרנסת כציירת ומעצבת תכשיטים בסטודיו שלה, בהר חלוץ , הנקרא "tabra" .

תערוכה זו היא התערוכה התשיעית בה היא מציגה מעבודותיה, תערוכות קודמות הוצגו בשנתיים האחרונות בהר חלוץ, בביתן אהרון , בנתניה, בבית יד לבנים בטבריה, בבית גבריאל, בגלריה הוד הכרמל בדניה ולאחרונה בעין הוד.