חיפוש:   
כנס משגב לתעשיות קלאסיות
להשכרה
דרכי הגעה ויצירת קשר
יתרונות ליזמים
שלבים בהקמת מפעל
רשימת מפעלים ועסקים
תב"ע אזור התעשיה
חדשות
מהעיתונות
קניון "מול משגב"

עמוד הבית > תאגידים ותעשיהפארק תעשיה משגב > תב"ע אזור התעשיה
תב"ע פארק תעשיה משגב
מחוז הצפון
מרחב תכנון מקומי משגב

 

תכנית מס' ג/ 10534

 

 

שינוי לתכניות מאושרות: ג/6033, ג/בת/169, ג/בת/247, ג/5302

 

פארק    תעשיה   משגב

 

 

מדינת ישראל בניהול מנהל מקרקעי ישראל ואחרים

:

בעל הקרקע

מועצה אזורית משגב

ד.נ. משגב 20179.  טל. : 9990102-04

:

יזם התכנית

מועצה אזורית משגב

ד.נ. משגב 20179.  טל. : 9990102-04

:

מגיש התכנית

הרי ברנד אדריכלים ומתכנני ערים (1994) בע"מ

בית קליפורניה,  רח' יגאל אלון 120, ת"א 67443

                     טל: 6960601-03    פקס: 6960431-03

:

עורך התכנית

26 ביולי,  2005

:

תאריך

 

 

 

מרחב תכנון מקומי משגב

 

תכנית מספר ג/ 10534

 

שינוי לתכניות מאושרות  ג/6033, ג/בת/169, ג/בת/247, ג/5302

פארק תעשייה משגב:

 

מחוז                         :                  הצפון

נפה                           :                  עכו

מקום                        :                  תרדיון

 

 

גושים וחלקי חלקות:

 

חלק  מחלקה

חלקה

גושים

7,12,17

19276

27, 25, 24, 22, 1

15, 14, 13, 12, 11, 21, 20,

19, 18, 17, 16, 23

19277

4

1  , 2  , 3

10, 11,  12

19278

 

 

 

883.94  דונם

:

שטח התכנית

מדינת ישראל בניהול מנהל מקרקעי ישראל ואחרים

:

בעל הקרקע

מועצה אזורית משגב

ד.נ. משגב 20179 טל': 04-9990102

:

יזם התכנית

מועצה אזורית משגב

:

מגיש התכנית

הרי ברנד,  אדריכלים ומתכנני ערים (1994)  בע"מ

בית קליפורניה, יגאל אלון  120, תל אביב,67443

טל': 03-6960601

:

עורך התכנית

26 ביולי,  2005

:

תאריך

 

 

 

1.     שם התכנית:

 

תכנית זו תקרא, תכנית פארק תעשייה תרדיון מס' ג/ 10534.

שינוי לתכניות מאושרות ג/ 6033 , ג/בת/ 169, ג/בת/ 247, ג/5302 (להלן: התכנית).

 

2.     מסמכי התכנית:

 

התכנית כוללת מסמכים מחייבים ומנחים :

סעיפים 2.1, 2.2, 2.3, 2.4  - 1 עד 7 , 2.5, 2.6  מחייבים.

סעיפים 2.4 - 8 עד 16 מנחים.

 

2.1    גליון אחד של תשריט הערוך בק.מ. 1:2500.

2.2    30 דפי הוראות בכתב .

2.3    נספח לקביעת הרכב,  מעמד, סמכויות ותפקידי מנהלת האתר  ( להלן  נספח 1 ) .

  2.4   נספח לבקרה סביבתית (להלן נספח 2):

 

1.      מיון תעשיות

2.      תיאור תהליך כניסה וטיפול בתעשייה

3.      שאלון השלכות סביבתיות - סיווג מפעל (שאלון קצר)

4.      שאלון מלא - המשרד לאיכות הסביבה

5.      תנאים למתן היתר בניה

6.      הנחיות כלליות לאיכות שפכים

7.      אחסון פסולת רעילה

8.      סכימת סגירת מתקן קדם טיפול מפעלי

9.      פרט צינור ושוחה כפולים למערכות ביוב

10.    סכימת מערך טיפול וסילוק שפכים

11.    סכימת איסוף והולכת שפכים

12.    מאזן מים מפעלי ובאזור התעשייה

13.    נוסחת חישוב לחומרים מסוכנים

14.    דו"ח הערכת רעש לסביבה

15.    תעודת גמר - רשימת בקרה

16.    הנחיות לקבלת טופס 4 למבנה תעשייה

 

2.5     נספח לטיפול נופי ( להלן נספח 3 ) .

                  כל מסמך ממסמכי התכנית הוא חלק בלתי נפרד מן התכנית בשלמותה .

 

2.6     נספח גושים, חלקות וקווי חשמל (להלן נספח 4).

 

3.     גבולות התכנית:

 

הקו הכחול בתשריט  המצורף הוא גבול התכנית .

 

4.     שטח התכנית:

 

883.94 דונם. שיטת חישוב אזור התעשייה באמצעות פוליליין בתוכנת אוטוקאד.

 

5.     מקום התכנית:

 

בצומת הכבישים 805   ו- 784.


 

 

6.     מטרות התכנית ועיקרי הוראות התכנית:

מטרות התכנית

 

פיתוח פארק התעשייה תרדיון, יעוד שטח  למרכז תעשיה מסחר ושירותים ומבני ציבור שישתלבו באזור הקיים.

קביעת הוראות לשמירת איכות הסביבה ולמינהלת הפארק.

התאמת הגבול הצפון-מערבי של תרדיון לגבולות התכנית ג/ 12487 על ידי הקטנת שצ"פ לצידי מבנן 400.

 

6.2        עיקרי הוראות התכנית

 

קביעת הוראות לפתוח אזור התעשייה, טיפול נופי וגינון.

 

קביעת מגבלות, הוראות ותנאים סביבתיים לשמירת איכות הסביבה.

 

קביעת הוראות לאכלוס, תפעול ואחזקה באזור התעשייה.

 

         יעוד שטח למרכז תעשיה מסחר ושירותים.

 

         יעוד שטח למבני ציבור.

 

6.3         נתונים כמותיים עיקריים

 

ייעוד הקרקע

סה"כ שטח עיקרי מוצע בדונם (1)

תעשיה  (2)

                   (3)   302.094 = 90%    x 335.66

גן תעשיה

                    76.897   = 100%  x 76.897

מבני תעשיה קלים

                    2.844     = 35%    x 8.127

מבני ציבור

                    3.626     = 75%    x 4.835

שטח למתקני חשמל

                    2.100

 

(1)         סה"כ שטח יעוד הקרקע כפול אחוזי הבניה העיקריים בטבלת זכויות הבנייה.

(2)         ללא גן תעשיה (מבנן 300).

(3)         פוטנציאל מרבי במקרה שכל הבניה תהיה ב- 3 קומות עפ"י טבלת הזכויות. יתכן וחלק יבנה בקומה אחת או שתיים באחוזים מוקטנים, כמפורט בטבלת הזכויות.

 

 

7.     יחס לתכניות אחרות:

 

7.1      תכנית זו מהווה שינוי לתכנית מאושרת ג/6033 על תיקוניה, תכנית מאושרת        ג/בת/169, תכנית מאושרת ג/בת/247,  תכנית מאושרת ג/5302.

 

7.2      תכנית זו גובלת לתכנית מאושרת ג/ 12487 יובלים ואינה מהווה שינוי לה.

 

7.3      דרך אזורית מוצעת מס' 784 עפ"י תמ"א 3 (כמסומן בתשריט בתרשים הסביבה) עוברת ממערב לתכנית.

 

7.4      אשרור תכנית מס' ג/ 6033 בהתאם לסעיף 7 ב' בת.מ.א. 22.

 

7.5      עם אישורה של תכנית זו יהיו הוראותיה עדיפות על כל תכנית אחרת החלה על אזור התעשייה והשטח הכלול בה .

 

 

8.     שימושים בקרקע ובמבנים:

 

לא יינתן היתר בניה אלא לתכלית המפורטת ברשימת התכליות.

 

9.      ביאור סימני התשריט:

תעשיה

סגול

9.1

גן תעשיה

סגול תחום שחור

9.2

מבני תעשיה קלים

ירוק מותווה פסים סגולים באלכסון

9.3

שטח ציבורי פתוח

ירוק

9.4

שטח ציבורי פתוח משולב עם חניה

ירוק תחום שחור

9.5

דרך מוצעת

אדום

9.6

דרך קיימת או מאושרת

חום

9.7

מבנים ציבוריים

חום תחום חום כהה

9.8

מתקני חשמל

סגול מותווה פסים שחורים

9.9

מעבר קווי חשמל ראשיים

ירוק מותווה פסים שחורים

9.10

שטח חקלאי

פסים אלכסוניים ירוק-לבן

9.11

מתקני תברואה

כתום מותווה פסים ירוקים

9.12

גבול התכנית

קו כחול רציף

9.13

גבול תכנית קיימת

קו כחול מרוסק

9.14

מספרים בעיגול מסומן על דרך

9.15

מספרי הדרך

מספר עליון

רוחב הדרך

מספר תחתון

קווי בנין לצד הדרך

מספרים בצדדים

חלקה קיימת לביטול

קו ירוק מרוסק ומספר בסוגרים

9.16

גבול גוש

קו ירוק עם משולשים

9.17

מספר מגרש

אליפסה ובתוכה מספר

9.18

גבול מגרש

קו שחור רציף

9.19

 

10.       טבלאות שטחים

10.1   טבלת שטחים מצב קיים

טבלת שטחים מצב קיים

יעוד

שטח בדונם

% מסה"כ שטח התכנית

תעשיה

378.39

42.85%

שטח צבורי פתוח

241.77

27.38%

דרך קיימת או מתוכננת

156.46

17.62%

מתקני תברואה

6.56

0.74%

שטח למתקני חשמל

16.40

1.86%

מעבר קווי חשמל ראשיים

7.53

0.85%

שטח חקלאי

76.85

8.70%

סה"כ שטח התכנית

883.94

100%

 

 

10.2   טבלת שטחים מצב מוצע

טבלת שטחים מצב מוצע

יעוד

שטח בדונם

% מסה"כ שטח התכנית

תעשיה

412.56

46.68%

שטח ציבורי פתוח

216.09

24.45%

שטח ציבורי פתוח משולב עם חניה

3.64

0.41%

דרך מוצעת

6.06

0.69%

דרך קיימת או מתוכננת

156.06

17.65%

מבני ציבור

4.84

0.55%

שטח למתקני חשמל

16.40

1.85%

מעבר קווי חשמל ראשיים

2.16

0.24%

שטח חקלאי

58.02

6.56%

מבני תעשיה קלים

8.13

0.92%

סה"כ שטח התכנית

883.94

100%

11.    רשימת התכליות:

11.1  (1)  שטח לתעשייה (סגול) ישמש למבנים לתעשייה, לרבות תעשיה עתירת ידע ובתי תוכנה, לבתי מלאכה ולמתקני שרות, משרדים, חניות ומחסנים, (ויקרא להלן - המפעל) לאחר אשור הועדה המקומית. תותר הקמת חנות למכירת מוצרי המפעל בלבד בתחום המגרש, ובלבד ששטח החנות לא יעלה על 5% משטח המגרש או 200 מ"ר (ברוטו) הקטן מביניהם.  בתום שנה מגמר הקמת המפעל, ומדי שנה בשנה, ייבדק המפעל ע"י המנהלת להבטחת עמידה בתנאי התקנון. במגרש 650 יותר להגדיל את השטח למסחר עד 50% מזכויות הבניה המותרות.

 

(2)   לכל שלב של פיתוח אזור התעשיה, תוגש תכנית פתוח בק.מ. 1:500 לאישור הועדה המקומית,  אשר תהווה בסיס להוצאת היתר לעבודות עפר והיתר בניה. בתכנית יפורטו הנושאים כלהלן: חלוקה למגרשים, דרכי גישה, שטחי גינון ציבוריים, טיפול במדרונים, מעבר קווי תשתית וחיבור למגרשים. תכנית הפתוח תוכן בסיוע אדריכל נוף מוסמך.

 

(3)   גודל מגרש לתעשייה לא יקטן מ- 2000 מ"ר.

 

(4)   כל מפעל יידרש לעמוד בדרישות לשמירת איכות הסביבה כמפורט בהמשך.

 

(5)   תנאי להיתר בניה הוא אישור מוקדם של מנהלת אזור התעשייה.

 

(6)   בתום השנה הראשונה מגמר בניית/ הקמת מבנה המפעל יבדקו תנאי עמידתו של המפעל בהתחייבויותיו להשלמת הבנייה,  גמר פיתוח סביבתי ואיכות התחזוקה,  ובהתאמה יוחלט על חידוש היתר איכלוס  ו/או רשיון עסק.

              הבדיקה תעשה ע"י מנהלת אזור התעשייה.

 

(7)   יתאפשר שימוש מסחרי במגרשים 201,210,211 זאת בנוסף ליעוד לתעשייה ובלבד שזכויות הבניה תשארנה ללא שינוי.

 

11.2        שטח לגן תעשיה (סגול מותחם שחור) ישמש לתעשייה קלה ונקיה למרכזים לקידום יזמות בתעשייה קלה ועתירת ידע, כגון גני תעשיה, או פארק תעשיה, מרכזי הכשרה טכנולוגית, מנהלה, רווחה ושירותי תעשיה, וכן מתקני ספורט ותרבות באולמות סגורים ומעון יום.  כפוף לאישור הועדה המקומית עפ"י תכנית פתוח כנ"ל ובקשה להיתר בניה.

 

11.3         שטח למבני תעשיה קלים (ירוק מותווה פסים סגולים באלכסון) שטח המיועד למבני תעשיה קלים באזור מילוי גבוה כגון חממות, שאינם צריכים ביסוס מיוחד ושאינם רגישים לשקיעת קרקע.

 

11.4         שטח למבני ציבור (חום מותחם חום כהה) ישמש למבנים למוסדות ציבור כולל תחנת כיבוי אש, תחנת מגן דוד אדום, מחסני ומשרדי הרשות המקומית, מתקני הג"א, מרכז הכשרה מקצועית, מרכז תרבות  וחינוך וכל מוסד ציבורי אחר בהתאם לחוק התכנון והבניה. כפוף לאישור הועדה המקומית עפ"י תכנית הגשה להיתר בניה.

 

11.5         שטח למתקני חשמל-תחנת משנה פתוחה (שטח הצבוע סגול מטויט קווים אלכסוניים שחורים) מיועד לתחנת משנה פתוחה קבועה ותחמ"ש ניידת ( זמנית).

ישמש להקמת ותפעול תחנת משנה של החברה להורדת מתח חשמלי ממתח עליון למתח גבוה.

בשטח תחנת המשנה יותרו מתקני חשמל שונים,  מבנה ראשי,  בתי פיקוד מבנים תפעוליים שונים מבנה עזר וחניה,  גדרות וסוללות עפר,  הכל כפי שידרש מעת לעת ע"י החברה.  מותר להקים מתקנים משניים בכל שטח תחנת המשנה,  לרבות עמודי חשמל,  מסדרי חשמל,  פורטלים,  שנאים,  כבישים פנימיים,  גדר היקפית,  ביתן שומר.  קווי בניין יהיו  4  מ'  היקפית לגדרות.

 

11.6        שטח למעבר קווי חשמל ראשיים (ירוק מטויט קווים אלכסוניים שחורים) מיועד למעבר קווי חשמל מתח עליון עיליים.

 

 

11.7         שטח  ציבורי פתוח (ירוק) ישמש לצורך ייעור, גינון, פיסול, שבילים, מעבר לקווי ומתקני מים, ביוב, חשמל, טלפון כולל מבני שנאים ומכוני שאיבה, מתקני ספורט ומשחק. כפוף לאישור הועדה על פי תכנית הגשה להיתר בניה.

               לא תותר בניה מלבד הנזכר לעיל בשטח ציבורי פתוח.

 

11.8         דרכים (חום) ישמשו לכבישים, מסלולים לאופניים, מדרכות, מעברים להולכי רגל, חנייה מוסדרת במפרצי החניה, נטיעות, תעלות ניקוז ומעבר לקוי מים, ביוב, חשמל ותקשורת. יוכנו מקומות חנייה בתוך המגרשים בהתאם לתקן החניה שבתוקף בעת מתן היתר בניה.

 

11.9           שטח חקלאי (פסים אלכסוניים ירוקים) ישמש לעיבודים חקלאיים פתוחים ללא הקמת מבנים. הגישה לשטחים החקלאיים תהיה דרך מערכת הכבישים של אזור התעשיה או דרך השטח הציבורי הפתוח.

 

11.10       שטח צבורי פתוח משולב עם חניה (ירוק תחום שחור) ישמש לגינון, פיסול, שבילים, מעבר לקווי תשתית וחניה ציבורית לא מקורה וללא זכויות בניה.

 

 

12.    בנוי ואחוזי בניה:

12.1         מגרשים לתעשייה:

 

(1)      תותר בניה של מבנים כאשר שטח הבנייה הכולל (שטח עיקרי ושטח שרות כמוגדר בתקנות) יהיה לפי אחת מהאפשרויות כדלקמן:

 

א.      בנין בן שתי קומות בלבד, עד 80% משטח המגרש. כולל גלריה, ועוד 100% תת קרקעי, סה"כ בכל הקומות 180%, שטח עיקרי ושטח שרות כמפורט בסעיף 26.  תכסית מירבית 50%.

 

ב.       בנין בן שלוש קומות בלבד, עד 100% משטח המגרש כולל גלריות, ועוד 100% תת קרקעי, סה"כ בכל הקומות 200%. תכסית מירבית 40%. שטח עיקרי ושטח שרות כמפורט בסעיף 26.

 

ג.       בנין בן ארבע קומות בלבד, עד 120% משטח המגרש לקומה. כולל גלריות, ועוד 100% תת קרקעי, סה"כ בכל הקומות 220%. תכסית מירבית 30%. שטח  עיקרי ושטח שרות כמפורט בסעיף 26.

 

(2)      במגרשים 101, 103, 105,  106, 108, 109, 403,  405 ו- 406, גובה מרבי של מבנים מפני קרקע טבעית או חפורה, הנמוכה מבין שניהם, ובצמוד לבניין - לא יעלה על  8 מ' עד הקצה העליון של הגג.

 

(3)      מרווחי הבנייה יהיו: בחזית הכביש כמסומן בתשריט, בחזיתות צדדיות 5 מ' ובחזית אחורית 5 מ'.  בכל מקרה תובטח גישה לרכב מגן דוד אדום,  רכב לפנוי אשפה ורכב לכבוי שריפות וייעשו כל אמצעי המיגון הדרושים למניעת אש לשביעות רצון מכבי אש.

             

(4)      מבנים בתחום מבננים 400 + 100 יתוכננו בהתאם להנחיות המתכנן הנופי והועדה האדריכלית של מנהלת תרדיון ובאישור מהנדס הועדה המקומית.

 

12.2         מגרש לגן תעשיה  (מבנן 300)

(1)     תותר בניה של מבנים בני עד 4 קומות בהם השטח העיקרי הוא עד 120% משטח המגרש כולל גלריות. סה"כ 100% שטח עיקרי ו- 20% שטח שרות ועוד 100% תת קרקעי שטחי שרות, סה"כ שטח הבנייה למטרות עיקריות 100%  וסה"כ שטחי שרות 120%. תכסית מירבית 30%.

סה"כ שטחי בניה 220%.

 

(2)      גובה המבנים יהיה עד 16 מ' מפני קרקע טבעית או חפורה, הנמוכה מבין שניהם.

 

(3)      מרווחי הבנייה יהיו: בחזית הכביש כמסומן בתשריט, בחזיתות צדדיות 5 מ' ובחזית אחורית 5 מ'.

 

(4)      קבלת היתר בניה יותנה באישור מנהלת תרדיון לתכנית בינוי ופיתוח למבנן כולו,  שתהווה חלק בלתי נפרד מהיתר הבנייה.

 

12.3         מגרש לבנין ציבורי (מגרש 213)

 

(1)      תותר בניה של מבנים בני עד שלוש קומות, 75% מעל מפלס הכניסה, 15% שטחי שרות מעל מפלס הכניסה ועוד 100% תת קרקעי. סה"כ שטח הבנייה 190%.  תכסית מירבית 30%.

 

(2)      גובה המבנים יהיה עד 15 מ' מפני קרקע טבעית או חפורה הנמוכה בין שניהם.

 

(3)      מרווחי הבנייה יהיו: קו בנין קדמי 5 מ', בחזיתות צדדיות 5 מ' ובחזית אחורית 5 מ'.

 

12.4        מגרש למבני תעשיה קלים (מגרש 200)

 

(1)      תותר בניה של מבנים בני קומה אחת כאשר השטח העיקרי של הקומה יהיה עד 35% משטח המגרש ועוד 5% שטחי שרות. סה"כ שטח הבנייה 40%. לא תותר הקמת גלריות.

 

(2)      גובה המבנה יהיה עד 12 מ' מפני קרקע טבעית או חפורה הנמוכה בין שניהם.

 

              (3)      מרווחי הבנייה יהיו: בחזית הכביש כמסומן בתשריט, בחזיתות צדדיות         5 מ' ובחזית אחורית 5 מ'.

 

12.5        מגרש לתחנת משנה של חב' חשמל (מגרש 401)

 

ראה טבלת זכויות והגבלות בניה.

 

12.6        שמירת זכויות

 

              (1)      הוראות סעיפים 11-15 (כולל), ככל שהן נוגעות לשימושים בקרקע ובמבנים, לרבות הוראות בינוי (לרבות אחוזי בניה), לא יחולו בהתקיים התנאים המצטברים הבאים ויחולו הוראות התכניות הרלוונטיות לפי עניין:

 

(2)      מי שיוכיח זכויות במקרקעין באזור התעשייה עובר למועד הפקדתה של תכנית זו.

          "זכויות במקרקעין" לענין סעיף זה :

          הסכם פיתוח ו/או הסכם חכירה חתום עם מינהל מקרקעי ישראל.

 

(3)      בעל הזכויות יוכיח פגיעה בזכויותיו במקרקעין עקב הוראות סעיפים אלה בתקנון זה.

 

(4)      תכנית זו אינה פוגעת בזכויות הבניה שהוקנו בתכניות מאושרות הקודמות לאישור תכנית זו.  במידה וקיימת פגיעה מתכנית זו,  הוראות התכניות הקודמות עדיפות מהוראות תכנית זו.

 

 

 

13.    חלוקה :

 

13.1    תכנית זו כוללת הוראות לחלוקה חדשה למגרשים בהתאם למצוין בתשריט.

 

13.2    התכנית מאפשרת חלוקה נוספת למגרשי בניה בהתאם לגודל מגרש מינימלי המצוין בטבלת הזכויות.

 

13.3    חלוקה חדשה לפי הוראות תכנית זו, עפ"י סעיף 143, תאושר ע"י הועדה המקומית באמצעות תשריט חלוקה לצרכי רישום.

 

14.    רישום :

 

תוך חודשיים מיום תחילת תקפה של התכנית הכוללת חלוקה חדשה, יש להעביר למוסד התכנון שאישר תכנית זו, תשריט חלוקה לצרכי רישום וזאת בהתאם להוראות סעיף 125 חוק התכנון והבניה.

 

15.    הפקעות לצרכי צבור:

 

כל השטחים המיועדים לפי תכנית זו לצרכי ציבור יופקעו עפ"י סעיפים 188, 189, 190 בפרק ח' וירשמו על שם הרשות המקומית עפ"י סעיף 26 לחוק התכנון והבניה.

מקרקעי ישראל כהגדרתם בחוק יסוד מקרקעי ישראל והמיועדים לצרכי ציבור כהגדרתם בסעיף 188 (ב) לחוק התכנון והבניה יוחכרו לרשות המקומית עפ"י נהלי מנהל מקרקעי ישראל.

 

16.    היטל השבחה :

 

היטל השבחה יוטל ויגבה עפ"י הוראות התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה.

 

17.    שמירת איכות הסביבה

 

17.1         הגדרות

 

(1)      מפגע סביבתי

 

              מצב בו חומר או אנרגיה, גורמים או עלולים לגרום, לשינוי איכות הסביבה (אוויר, קרקע ומים עיליים ותחתיים), ו/או עלולים לחרוג מהוראות כל דין רלוונטי ו/או מדיני איכות הסביבה ו/או עלולים להוות מטרד או לפגוע בערכי טבע, ונוף ו/או להוות מפגע חזותי, אקוסטי ו/או להוות מפגע הנובע מריבוי כלי רכב .

 

הגדרת "מפגע סביבתי"  לענין סעיף זה ולענין תקנון זה - כפי שתחליט הרשות הסביבתית כהגדרתה להלן.

 

 (2)       רשות סביבתית

            המשרד לאיכות הסביבה ו/או היחידה הסביבתית של מועצה אזורית משגב ו/או הרשות הסביבתית של מנהלת תרדיון ו/או הועדה לאיכות סביבה ומים      (להלן - אס"מ).

 

(3)        "מפעל"

            כל עסק הפועל בתחום שטח התכנית.

 

(4)        מבנה רב תכליתי

            מבנה ששימושיו ותכליותיו אינם ידועים מראש (מבנה להשכרה).

 

 

 

 

 

 

(5)        תקנים לפליטת מזהמים

            תקנים לפליטת מזהמים לאויר על פי הנחיות המשרד לאיכות הסביבה וחוקי העזר של המועצה האזורית משגב.

 

 

17.2    שימושים מותרים   

 

(1)    בתחום התכנית יותרו שימושים בכפוף למגבלות המפורטות בנספח  2.1 (מיון תעשיות).                                                                                                                                                                                         

 

(2)    במבננים 400  ו- 100 יותר איכלוס מפעלים השייכים לקבוצה ג'  בלבד  ( מפעלים שקטים ונקיים) המפורטים בנספח  2.1.

 

 

17.3    הוראות כלליות

 

17.3.1   כללי

 

            פליטות לאויר, לשפכים או פסולת מוצקה, יצירת רעש וקרינה,  יהיו בהתאם לתקנים ולהוראות כל דין שיעמדו בתוקפם מעת לעת.                                               

            לא ינתן היתר בניה ו/או רשיון עסק ללא אישור הרשות הסביבתית ו/או האגף לחומרים מסוכנים במשרד לאיכות הסביבה לפי העניין.

 

            המפעל ידרש לשימוש באמצעים הטכנולוגיים הטובים ביותר B.A.C.T (Best   Available Control Technology ) הקיימים  למניעת מפגעים סביבתיים בנושאים המפורטים בסעיפי המשנה להלן.

 

 

17.3.2   שפכים

 

            הוראות סעיף זה תחול על כל מפעל שידרש לכך,  על פי החלטות המינהלת,  במהלך התקופה שעד להפעלת מתקן טיהור שפכים אזורי.

 

(1)    כל מפעל יחויב בטיפול בשפכים (להלן-קדם טיפול) על פי ההוראות כלהלן;

 

(א)        הפרדת שפכים סניטריים משפכים תעשייתיים.

 

(ב)        שפכים סניטריים יוזרמו למאסף הקיים.  שפכים תעשייתיים ייאספו ויטופלו בתחומי המפעל.

 

(2)    לאחר השלמת קדם הטיפול,  יוזרמו השפכים המטוהרים למערכת סילוק השפכים של אזור התעשייה.  הבוצות שיווצרו כתוצאה מקדם הטיפול,  יאספו בכלי אגירה מיוחדים ומסומנים ויפונו לאתר שאושר על ידי המשרד לאיכות הסביבה (כגון: רמת חובב).  הזרמת שפכים תעשייתיים למאסף תותר לאחר הפעלת מתקן טיהור אזורי בהתאם להוראת סעיף  (3) שלהלן.  

 

(3)    איכות השפכים המותרים להזרמה למאסף המרכזי תהיה בהתאם להוראות כל דין,  לרבות בהתאם לדרישות משרד הבריאות וחקיקת המשנה של מועצה אזורית משגב ו/או עירית כרמיאל,  וברמה שלא תפגע בצנרת ובמתקנים ובמכון הטיהור ולפי הנחיות הרשות הסביבתית. 

 

 

(4)    קדם-טיפול בשפכים,  שאינם תואמים את איכות השפכים הנדרשת על פי הוראות תקנון זה,  ייעשה באמצעות מתקנים בתחום המפעל,  לפני הזרמתם למערכת המרכזית. יובטח פינוי מיוחד לשפכים ולבוצה שנאסרה הזרמתם למערכת הביוב המרכזית. המפעלים יצוידו במדי ספיקה רושמים ורציפים למי רשת בכניסה למפעלים ולשפכים  ביציאה ממתקני קדם הטיפול.  המפעל יבצע מאזני מים ושפכים יומיים (כולל פירוט כמויות ואיכויות),  וימסור הנתונים לרשות הסביבתית.

המאצרה תמוגן מפני דליפה באיטום לפי סוג השפכים. התעשיות ה"רטובות" תצויידנה בנוסף גם במערכות בקרה On line  למזהמים עיקריים.  אסורה אגירת שפכים במיכלים או מאצרות שאינם עומדים בדרישות המפורטות לעיל.

 

(5)    איגום אופרטיבי

               

                      מפעל שיידרש לכך,  יבצע איגום אופרטיבי בהיקף של 6 שעות שפיעה ממוצעת לוויסות וטיפול בשפכים חריגים.  המיקום המדוייק יקבע ע"י הרשות הסביבתית. האיגום ילווה בניטור רצוף של המזהמים העיקריים.

 

(6)    הגנה על מי תהום

                

                כל מערכות קדם הטיפול בשפכים בתחום המפעל תהיה גלויה ועל גבי מאצרות מתאימות. חלקי המערכות שלאחר טיפול הקדם בשטח המפעל ומחוץ לו יונחו בתוך צנרת  כפולה  ושוחות מוגנות,  או לחילופין בתעלות בטון אטומות או בכל טכנולוגיה הטובה ביותר שתאושר ע"י  ועדת אס"מ. כל הצנרת תמוגן למניעת חדירת נגר עילי ושיטפונות,  כמתואר בנספח  2.

  

(7)    בקרת רשת ביוב ציבורית :           

 

בנוסף לבקרת הפנים של  המפעל בנושא שפכים יותקן מד- ספיקת שפכים רציף ורושם על קו המאסף הראשי של אזור התעשיה.

 

בנוסף, יותקן מד ספיקת שפכים לפני החיבור למאסף הראשי של כרמיאל,  במורד נחל חילזון.   

 

(8)    מפעל המייצר שפכים שבהם חומרים מסוכנים שאין לגביהם טכנולוגית ניטרול מוכחת וזמינה - לא יקלט באזור התעשייה.

 

(9)    כל הנושאים המנויים לעיל יבוצעו באופן שימנע אבסולוטית חדירת נוזלים אל הקרקע,  אל מערכות הניקוז ו/או אל מי תהום.

 

(10)  הפרדת זרמים:

 

       א.    כל מפעל יכלול מערכות להפרדת זרמים מושלמת של שפכים תעשייתיים ושפכים סניטרים.

 

       ב.    שמנים מינרליים ייאספו במפעל וישלחו למיחזור כמפורט בנספח  2. לא תותר הזרמתם לשפכים.

 

       ג.     מפעל, תורם תמלחת, הפועל בתחום אזור התעשייה (ואשר קליטתו לאזור התעשייה בוצעה עובר לאישור תקנון זה),  יחויב בביצוע כל הפעולות הבאות :

 

              (1)    הפרדה,  אחסון והפנית התמלחות לאתר מאושר.

 

 

              (2)    לפעול למניעת כל דליפה של תמלחות למי- תהום,  נגר עילי ומערכת סילוק השפכים,  על פי דרישות טכניות ונוהליות של הרשות הסביבתית.

 

       ד.    במפעל המייצר שפכים תעשייתיים יותקן מיכל אטום בעל אמצעים   מיוחדים לגילוי דליפות כולל מערכת התראה.  נפח המיכל לא יפחת מנפח השווה לספיקה בת יממה אחת של שפכים וישמש לאחסון חירום של שפכים תעשייתיים (יהיה ריק בדרך - כלל).  תוכן המיכל  (לאחר תיקונה של מערכת קדם הטיפול)  יופנה למערכת זו או יסולק למתקן טיפול מאושר.

 

       ה.    בכל מפעל יותקנו מדי ספיקה רושמים לכל מוצא זרמי השפכים בנוסף למד ספיקת מים בכניסה למפעל.

 

       ו.     בכל מפעל יותקנו מערכות לבדיקת שפכים  on line  בעלות מערכת התראה אלחוטית, על פי תכנית הניטור שתאושר על-ידי ועדת  אס"מ. תקבע הרשות הסביבתית כי ארעה חריגה משמעותית,  תופעל מערכת ההתראה ותופסק זרימת השפכים לביוב הציבורי,  עד לתיקון החריגה.

 

       ז.     כל מפעל ינקוט באמצעי הגנה כנגד זיהום (ניקוז שטחים עם פוטנציאל זיהום,  טיפול בתשטיפים,  מאצרות וכו'),  והכל בהתאם לדרישות המשרד לאיכות הסביבה ו/או הרשות הסביבתיות.

 

       ח.    כל מאספי השפכים בתחום שטח המפעל יונחו בתוך תעלות אטומות  (בטון או עם יריעות פלסטיק) נגישים כולל מערכות התראה על דליפות.

 

       ט.    בצמוד לכל מתקן טיפול בשפכים ומכון שאיבה לשפכים הצורכים חשמל יותקן גנרטור לשעת חרום שיופעל באופן אוטומטי בשעת הפסקת חשמל.

              מניעת זיהום מקורות מים ע"י דלק,  תעשה על-פי הנחיות הרשות הסביבתית,  כפי שיהיו מעת לעת.

 

       י.     מפעל יידרש לצמצם,  ככל הניתן,  אפשרות תוספת נגר עילי,  וזאת ע"י צמצום שטח המכוסה/בנוי וע"י החדרה מלאכותית של מי הנגר מאזור התעשייה המכוסים. הנחיות לעניין זה ימסרו,  לאדריכל מבנה המפעל בתאום ובאישור נציבות המים.

              נגר הכבישים ודרכי הגישה ייאספו ויפוזרו בדומה לנגר הגגות ו/או יוחדרו באמצעות מערכות חלחול,  כגון בצינורות ניקוז שרשוריים.

 

       יא.   מפעל יחוייב לקיים את הוראות חוקי העזר הרלוונטים המותקנים ו/או שיותקנו באזור התעשייה.

 

       יב.   בכל מגרש עליו ממוקם מבנה להשכרה,  יוכן שטח שמיועד ספציפי לטיפול קדם שפכים.

 

       יג.    לא ינתן טופס  4 (טופס גמר עבודות בניה) למפעל שתוכניותיו אינן כוללות פתרון לטיפול בשפכים התעשייתיים. הפתרון חייב באישור הרשות הסביבתית.         

 

     יד.   פעילותו של מפעל שאינו מקיים הוראות סעיף זה,  תופסק לאלתר עד להתקנתם של כל האמצעים הטכנולוגיים הטובים ביותר           (B.A.C.T ) להבטחת עמידתו בתנאי סעיף זה.

 

 

17.3.3   פסולת מוצקה

 

(1)    יובטחו דרכי טיפול בפסולת המוצקה ותשטיפים הניגרים מהם, באופן שתמנע היווצרות ריחות, זיהום מי תהום,  מפגעים תברואתיים, מפגעים חזותיים וסיכונים בטיחותיים והכל כפי שיאושר על ידי הרשות הסביבתית.  תכנון מערך האצירה והטיפול בפסולת מוצקה (תעשייתית, ביתית, גושית, בנין) ייעשה עפ"י תקנות המחזור תשנ"ח 1998.

 

(2)    לא יוצבו מתקנים לאצירה ולטיפול בפסולת אלא בתחומי מגרש המפעל ובהתאם לתנאים (מיקום) שייקבעו בהיתר הבנייה או באתר מיוחד לכך שקבעה המנהלת.

 

(3)    מתן היתר בניה ורשיון עסק יותנו בקיום ההוראות בדבר טיפול וסילוק פסולת מוצקה, כולל מיון, אחסון זמני והעברה לאתר סילוק אזורי, בהתאם להוראות הועדה המקומית.

 

       "פסולת רעילה" - כהגדרתה בחוק ובתקנות, תטופל בנפרד ותועבר לאתר הארצי לסילוק פסולת רעילה ברמת חובב,  ו/או כל אתר אחר מאושר ע"י המשרד לאיכות הסביבה, או למפעלי מיחזור מאושרים.

 

(4)    בכל מפעל יותחם שטח מגודר שייועד להצבת מכולות:

*      לאצירת פסולת מוצקה (לא רעילה).

*      לאצירת פסולת המיועדת למיחזור (כגון קרטון, זכוכית ופלסטיק).

*      לאצירת פסולת מסוכנת.

 

(5)    המפעל יתחזק ויפעיל מערכת איסוף הפסולת בתחומיו באופן שימנע היווצרות מפגעים תברואתיים,  חזותיים ומטרדי ריחות.  מינהלת אזור התעשיה תפקח על פעילות זו.

 

(6)    מערכת איסוף הפסולת מהמפעל תעשה באחריות מנהלת אזור התעשייה, אשר תדאג לפנוי הפסולת לאתר מאושר לסילוק פסולת ע"י המשרד לאיכות הסביבה.

 

 

17.3.4   רעש

 

(1)    בכל מקרה בו פעילות באזור התעשיה עלולה לגרום לרעש החורג מהקריטריונים המפורטים בסעיף קטן (2) להלן, יידרש תכנון והקמת מיגון אקוסטי ונוהלי הפעלה, שיבטיחו עמידה במפלסי הרעש המותרים.

     הוראה זו תחול על מפעלי תעשייה ועל מרכז השירותים ובניני הציבור.

 

            (2)    מפלסי הרעש המרביים בחצרות הבתים הסמוכים לאזור התעשיה,  לא יעלו על:                                                                   

 

                   (A) B d        50        ביום

 

                   (A) B d        40        בלילה                           

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מפלסי הרעש המרבי הנמשכים, כהגדרתו בתקנות, בפאות אזור התעשיה (על הקו הכחול) לא יעלו על המפלסים המפורטים בטבלה להלן:

 

מפלס מרבי בלילה

ב- (A) B d

מפלס מרבי ביום

ב- (A) B d

מגרשים

פאה

45

55

מ- 104 ועד 105

צפונית

45

55

מ- 106 ועד הכניסה לא.ת.

מזרחית

50

60

מהכניסה לא.ת. ועד לקצה הדרומי של מבנן  700

דרומית

50

60

ממבנן 700 ועד מגרש 402

מערבית

 

מפלסי הרעש כאמור יעודכנו מעת לעת בהתאם להנחיות הרשות הסביבתית.

 

(4)    מפלס הרעש המרבי במבני תעשייה,  מסחר או מלאכה בתוך אזור התעשייה (מבנה  ה'  על פי התקנות),  לא יעלה על המפלס המרבי המותר ובהחמרה של  (A) dB5,  כפי שנקבע  בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) - התש"ן  1990,  תוספת ראשונה (תקנה 2)  (התקנות) לגבי מבנים המוגדרים כמבנה  ה',  או חקיקת עזר של המועצה האזורית משגב - המחמיר מביניהם

 

       לדוגמא :   אם נקבע בתקנות שרעש שווה-ערך במדידה של  9 שעות

                        לא יעלה ביום על (A)dB70  בתוך המבנה, הרי שבאזור התעשייה יהיה המפלס המותר למקרה זה - (A)dB65.

 

(5)    תבוצענה מדידות רעש רקע במקבלי רעש הסמוכים לאזור התעשייה (ראה נספח 2).

       מיקום, תדירות וסוג המדידות יקבע, מעת לעת,  על ידי הרשות הסביבתית.

 

(6)    בקשה להיתר בניה  (או איכלוס מחדש) למתקנים ומבנים העלולים לכלול מקורות רעש בלתי סביר תכלול התייחסות להיבטי הרעש הסביבתיים העלולים להגרם על-ידי פעילות המתקן.

 

       הבקשה להיתר בניה תלווה במסמך אקוסטי לפי הנחיות המשרד לאיכות הסביבה ו/או הרשות הסביבתית. במסמך האקוסטי יפורטו ויאופיינו מקורות הרעש והאמצעים להפחתתם עד למפלס הקבוע בתקנות כאמור בס"ק (4) זה ובמפלס שלא יעלה עד (A) B d5, בהתאם למאפייני הרעש, מישכו, וזמן היווצרות הרעש (יום או לילה).

       תרומת הרעש של מפעל חדש לכלל אזור התעשייה תבדק מול הקריטריונים המצוינים בסעיפים קטנים (2), (3) ו- (4) כך שלאחר קליטתו של המפעל הנ"ל לא תווצר חריגה ממפלסי הרעש כאמור.                                          

 

(7)    לא תותר תנועת משאיות (להובלת חומרי גלם ותוצרת גמורה) וכן תנועת מלגזות וציוד שינוע (מנוע דיזל או בנזין) בשעות הלילה בין

       השעות  22:00 ועד 06:00, אם הרעש הנגרם עובר את מפלסי הרעש כמוגדר לעיל.

 

 

17.3.5   איכות אויר

 

(1)    לא יותר שימוש  בפחם ומזוט כמקור להפקת אנרגיה. יותר שימוש מוגבל בגז, נפט וסולר בהתאם לכמויות שיקבעו על ידי הרשות הסביבתית.

       יועדף השימוש במקורות אנרגיה נקיים כגון אנרגיה סולרית וחשמל.

 

(2)    פליטת מזהמים לאוויר יחויבו בעמידה בתקני הפליטה על פי הוראות כל דין. מזהמים, לגביהם אין התייחסות בהוראות הדין יחויבו בעמידה בהנחיות המשרד לאיכות הסביבה.

 

(3)    סך כל הפליטות  לאויר, מכל אזור התעשייה, לא יעלה על  הריכוזים הקבועים בחקיקת העזר לאיכות אויר של המועצה אזורית משגב, כפי שיקבע מעת לעת .

 

(4)    לא תותרנה פעילויות עתירות אבק, כדוגמת מפעלים לייצור בלוקים, בטון מוכן, התזת חול, מבנים או חלקי מבנים מתועשים, צנרת בטון וכד', וכן שימוש ושינוע אבקות בכמויות גדולות (טונות) לצורך ייצור (כמצוין בנספח 2.1).

 

(5)    ניטור איכות אויר

 

       הקמת תחנות ניטור, קבועות או ניידות, תהיה באחריות מנהלת אזור התעשייה. תוכנית ניטור מפורטת תוכן ותיושם בתוך שנה ממועד אישור תקנון זה. התוכנית תכלול פירוט המזהמים, מיקום, תדירות המדידות ונוהלי דיווח. כמו כן תימדד, מעת לעת, עוצמת וכיוון הרוח באזור התעשייה.

 

(6)    ניטור פליטות ארובות

 

א.      במפעלים פולטי מזהמים לאוויר תבוצענה מדידות קצב פליטת המזהמים בארובה על פי הנחיות מינהלת אזור התעשייה.

 

ב.       בכל מקרה של חריגה במתקני הפליטה תופסק לאלתר פעילות המפעל עד להתקנת אמצעי הבקרה הטכנולוגיים הטובים ביותר הקיימים   (B.A.C.T.)  שיבטיחו עמידה בתקנים .

 

(7)    במפעלים בהם חומרי הגלם,  תהליכי השינוע האחסון והייצור עלולים לגרום לפיזור אבק במהלך הפעילות ו/או במקרה תקלה ייעשו כל                               הסידורים למניעת פיזור אבק כולל מבנים סגורים, דרכים סלולות,  מי שטיפה בכמויות מתאימות, נטיעות, מסננים וכו', והכל על פי הנחיות הרשות הסביבתית.

 

17.3.6   קרינה

 

לא תותר פליטת קרינה אלקטרו-מגנטית, קרינה רדיואקטיבית או קרינה אחרת כלשהי, אלא בהתאם לערכים המומלצים על ידי הממונה על הקרינה במשרד לאיכות הסביבה.

 

17.3.7   חומרים מסוכנים

 

            (1)    אישור הכנסת חומרים מסוכנים לאזור התעשייה יינתן בהתאם ובכפוף להוראות נספח 2.

 

            (2)    פירוט נוסף לעניין סעיף זה ראה בסעיף 17.4.5.

 

 

17.3.8   חומרי בנין וחזות

 

(1)    בקשה להיתר בניה תכלול תוכנית חזיתות צבועה, תוכנית פיתוח מלאה ובין השאר את העניינים המפורטים להלן;

 

       סימון חומרי הבניין על גבי החזיתות של המבנים. אחסנת חוץ וחצרות יוסתרו ע"י גדרות בגובה ש' עם צמחיה או קירות אטומים, מאושרים ע"י אדריכל הנוף, כך שלא ייראו לעין אדם העומד על הקרקע. בתכנית המגרש שתוגש בק.מ. 1:250 או 1:100, כפי שיידרש, על רקע תכנית מדידה מעודכנת, יסומנו שטחי גינון וחנייה, מיקום מיכלי אשפה, כניסות למערכות תשתית, פתרון לניקוז המגרש וחיבורו למערכת הניקוז הציבורית, מיקום ופירוט שילוט, תאורה וגידור. לא תותר הקמת שלט אלא בהתאם להנחיות בתכנית הפתוח הכוללת ובהתאם למוצע בבקשה להיתר בניה.

 

(2)    חזיתות המבנים יבנו מחומרים קשיחים. הקירות יצופו אבן נסורה, גרנוליט או חומר איכותי אחר באישור מהנדס הועדה המקומית ובהמלצת אדריכל נוף. לא יורשה שימוש בפח גלי דק, אסבסט וכו' בקירות ובכרכובים.

 

(3)    הגג יטופל כחזית חמישית. תנאי למתן היתר בניה יהיה הצגת פתרון ארכיטקטוני המונע ממתקני הגג להפוך למפגע חזותי, להנחת דעת מהנדס הועדה  המקומית ובהתאם להמלצות ועדה האדריכלית. לעניין זה יותר כיסוי הגג.

 

       המרבי ויותר מעל גובה הבנייה המרבי הקבוע לעיל. חומר הכיסוי יהיה לוחות פוליקרבונט, קורות בטון, פלדה או עץ. לא יותר שימוש באסבסט, אסבסט-צמנט  או בד.

 

(4)    בחזיתות יבנו פירים למעבר צנרת. עיצוב הפירים יהיה באישור מהנדס הועדה המקומית .

 

(5)    לאחר בצוע עבודות עפר  ו/או עבודות פיתוח יבוצע שיקום נופי שיכלול טיפול במדרונות,  כיסוי וגינון חפירות. גריסה או סילוק של עודפי עפר ובולדרים .

 

     (6)    מבנה הגגות וקירות המפעלים יהיה מבניה חוסכת אנרגיה ע"י שימוש בבידוד ובפרטי בנין מתאימים.  תינתן עדיפות לבניה ירוקה.

 

 

17.3.9   עבודות עפר

 

            עודפי עפר ופסולת בניה יפונו אך ורק לאתרים מאושרים בפיקוח הרשות הסביבתית.

 

            בזמן בניה יאוכסנו עודפי עפר ופסולת בניה רק בתחום המגרש.

 

 

17.4    תנאים למתן היתר בניה ורישוי עסקים

 

17.4.1     כללי

 

              לא יינתן היתר בניה, אלא לאחר אישור תוכנית פיתוח מפורטת התואמת את הוראות תקנון זה. לבקשה יצורפו נספחים בנושאים הבאים:

 

 

 

(1)      יעוד ושימושי הקרקע (שטחי יצור, מערכות אנרגיה, מים, שפכים, פסולת, אחסון, שרותי תעשייה, מבני עזר למתקנים תעשייתיים).

 

(2)      חזות, עיצוב ופיתוח כולל שילוט.

 

(3)      שלבי הקמת המבנים, תשתיות מים, שפכים, חשמל ולוח זמנים.

 

(4)      ניקוז - השתלבות במערכת הציבורית, הפרדה בין מערכות ניקוז וביוב ואמצעים למניעת זיהום מים.

 

(5)      פסולת מוצקה - דרכי איסוף, מיון, טיפול ואחסון סוגי הפסולת במפעל (ביתית, תעשייתית ורעילה).

 

(6)      זיהום אויר - מקורות פליטת מזהמים, תהליכי יצור, מערוכת דלק ואנרגיה, מתקנים, טיפול בגזים נפלטים.

 

(7)      שפכים - התכנית תכיל פירוט מקורות פליטת שפכים, איכויות זרמי שפכים, מתקני קדם טיפול, ספיקות ועוד, תאור תהליכי הטיפול המוצע בשפכים.

 

(8)      קרינה רדיואקטיבית ואלקטרומגנטית - מקורות פליטה וסוגיהם, אמצעים להפחתה ומניעה.

 

(9)      חומרים מסוכנים - סוגי חומרים, איסוף, אחסון, טיפול במקום, כמויות ואיכויות, נוהלי פינוי ועוד.

 

(10)    פסילויות הגורמות רעש-מקורות רעש, פתרונות אקוסטיים להפחתת רעש ועוד.

 

(11)    בינוי - מיקום וגובה מבנים ומתקנים, כולל ארובות, כולל טיפול בגגות, חישוב אחוזי בניה תכסית ופירוט חומרי בנין.

 

(12)    אחסון - מיקום שטחי האחסון, טיפול חזותי, ניקוז מים ועוד.

 

(13)    תנועה בשטח המגרש, חניה, פריקה וטעינה.

 

(14)    כיבוי אש ומילוט.

 

(15)    פיתוח שטח - מיקום והיקף עבודות עפר, סילוק עודפי עפר, גינון, גידור ועוד.

 

(16)    אישור (עקרוני) של נציבות המים על הקצאת מים למפעל.

 

(17)    לא יינתן היתר בניה למפעל (למעט מבנה רב תכליתי להשכרה) ולא ייחתם חוזה שכירות עם עסק כלשהו בטרם תאושר קליטתו באזור ע"י הוועדה לאיכות סביבה ומים.

 

המפעל יידרש להמצאת אישורי הרשויות: משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה, משרד העבודה, כיבוי אש ופיקוד העורף.

כתנאי למתן טופס 4 יבדקו מילוי כל הדרישות הסביבתיות אשר יידרשו מן המפעל. מתן רשיון עסק ייעשה על פי הוראות הדין, ומידי שנה יבדקו תנאי עמידתו של המפעל בתנאי הרשיון ובהוראות תקנון זה. 

 

 

 

 

 

17.4.2     זיהום אויר

 

לצמצום והפחתה מרביים של הסיכון לזיהום אויר ינקטו הצעדים העיקריים הבאים :

 

(1)      מיון וסיווג מפעלים בהתאם לפוטנציאל זיהום האוויר.

 

(2)      מפעלים הנימנים על קבוצה א' (ראה נספח 2.1) - לא תותר קליטתם באזור התעשייה.

 

(3)      מפעלים הנימנים על קבוצה ב' - תותר קליטתם לאזור התעשייה בכפוף לכך כי יתחייבו להתקנת מערכות שיבטיחו אי פליטת מזהמים, אם בכלל, בעומסים ובריכוזים המותרים על פי הדין ועל פי הוראות תקנון זה.

 

(4)      שרפת דלקים - נאסר השימוש בפחם ובמזוט. שימוש בדלקים אחרים יותר כפוף לעמידה בתקני פליטה כמוגדר בסעיף  17.3.5 לעיל.

 

(5)      אבק וחלקיקים - מפעלים בעלי פוטנציאל לפליטת חלקיקים יגישו לאישור מסמך טכני ובו פירוט האמצעים שיינקטו להבטחת עמידה בתקנים הנדרשים.

 

(6)      מניעת מטרדי ריח - מקורות פולטי ריחות במפעלים כגון: מתקני טיפול בשפכים, אחסון חומרים, ממיסים אורגניים, פליטות מקווי יצור, יטופלו "נקודתית" ע"י מתקנים ייעודיים למניעת פליטות ריח.

 

סך כל הפליטות לאוויר מכל אזור התעשיה לא יעלה על הכמויות הקבועות בתקנים לאיכות אויר המוגדרים בהוראות חוק למניעת מפגעים (איכות אויר), התשנ"ב 1992, כפי שיעודכנו מעת לעת.

 

 

17.4.3     מערכת איסוף פסולת

 

              (1)      הפסולת תופרד לשלושה סוגים:

 

                        פסולת ביתית (מטבחים, משרדים וכו').

                        פסולת תעשייתית (אריזות, שאריות חומרים לא מסוכנים ועוד).

                        פסולת רעילה.

 

              (2)      לכל אחד מסוגי הפסולת הנ"ל יהיה מערך איסוף, ריכוז, הובלה וסילוק נפרד. פסולת רעילה תרוכז בחצר המפעל עפ"י הוראות כל דין ותפונה בתוך שלושה חודשים לאתר לפסולת הרעילה ברמת חובב כאמור בנספח 2.5 ובהתאם להנחיות המשרד לאיכות הסביבה.

 

              (3)      יובטחו דרכי טיפול בפסולת שיימנעו היווצרות ריחות, מפגעי תברואה, מפגעים חזותיים או סיכונים בטיחותיים.

 

              (4)      הפסולת הביתית מאזור התעשיה תפונה ע"י הרשות המקומית לתחנת המעבר באחריות מינהלת אזור התעשייה.

 

              (5)      על המפעלים לתאם את פינוי הפסולת עם מנהלת אזור התעשייה. פסולת תעשייתית תמוין במקום לפי הנחיות מנהלת אזור התעשייה.

 

              (6)      עם הפעלת מערך מיחזור פסולת אזורי,  יחויב כל מפעל במיון הפסולת שלו עפ"י הנחיות שיקבעו.

 

 

 17.4.4    מערך איסוף וטיפול בשפכים

 

              (1)      יובטח חיבור וקליטת השפכים במערכת הביוב האזורית.

 

              (2)      איכות השפכים המותרים בחיבור למאסף המרכזי של אזור התעשיה תהיה בהתאם להוראות כל דין לרבות חקיקת העזר.

 

              (3)      קדם טיפול בשפכים תעשייתיים יעשה בתחום המפעל טרם חיבור למערכת האזורית.

 

              (4)      במפעלים תעשה הפרדת זרמים:

 

                        זרם סניטרי           -           יחובר ללא טיפול קדם למערכת האזורית.

 

                        זרם תעשייתי         -           צנרת איסוף.

                                                                מתקן קדם טיפול (עפ"י הצורך).

                                                                מיכל אגירה למקרה תקלה.

                                 בקרה on line לאיכות שפכים.

 

זרמים רעילים       -           צנרת איסוף

                                        מתקן קבלה ואחסון עילי + מאצרה אטומה בנפח 110% ממיכל האחסון.

                                        כיסוי בגג והגנה מחדירת מי נגר למתקן.

                                        זמן אחסון מקסימלי לתמ"ס - 3 חודשים.

 

זרם תמלחות         -           ממתקני ריכוך מים או כתוצאה מתהליכי יצור יוצרי תמלחות.

 

ניקוז מי גשם         -           נגר ממשטחי אחסון, פריקה וכו' של חמ"ס יתנקז למערך טיפול בשפכים.

 

נגר                        -           נגר גגות, שטחי חניה וכו' - ינוקז למערכת הניקוז האזורית או יוחדר לקרקע, לפי הנחיות.

 

 

(5)        מאזני מים/שפכים - יותקנו מדי מים בכניסה למחלקות יצור צורכות מים לתהליכים ומד מים בכניסה ויציאה ממתקן קדם הטיפול. אחת לחודש יבוצעו מאזני מסה - צריכת מים כללית למפעל, ושפיעת שפכים.

 

(6)        לא יתוכננו ולא יוקמו צנרות מעקף (by pass) לערוצי ניקוז ציבוריים.

 

(7)        צילום פנים של צנרת קווי ביוב במפעלים ומאספים ציבוריים יבוצע אחת לחמש שנים.

 

17.4.5     חומרים מסוכנים

 

              (1)      כללי

                        על דרכי טיפול בחומרים רעילים בהתאם לסוגי וכמויות החומרים הרעילים בתחום המפעל, תנאי אחסונם, נוהלי פינוי והאמצעים המוצעים למניעת זיהום או סכנה יחול האמור להלן;

 

                        חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג (1993);

                        הנחיות המשרד לאיכות הסביבה;

                        הוראות נספח לבקרה סביבתית.

 

 

                        טיפול וסילוק הפסולת הרעילה יעשו בהתאם לתקנות רישוי עסקים (סילוק חומרי פסולת מסוכנים ), התשנ"א - 1990 וחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג - 1993, ותקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופתור) התשנ"ו 1996.

 

              (2)      תיקי מפעל והערכות סיכונים

 

                        כל אחד מהמפעלים המפורטים להלן יגיש, בתוך שישה חודשים ממועד אישור תקנון זה, תיק מפעל  (כהגדרתו בחוק חומרים מסוכנים, התשנ"ג- 1993) ועפ"י חוזר מנכ"ל משרד הפנים מיום 5/6/97 בנושא תיק מפעל:

                        פלוריש

                        תדביק

                        פטרוס

                        ש.מ.ר מערכות בע"מ

                        על כל מפעל שיוגדר "כמסוכן" תחול החובה להגיש תיק מפעל  (כולל הערכת סיכונים) כאמור בתקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים), התשנ"ג- 1993.

 

(3)      איחסון דלקים במיכלי צובר :

 

          רק במיכלים עיליים בתוך מאצרות אטומות, בנפח 110% לפחות מנפח המיכל.

 

          מי נגר גשם  (מיכלים עיליים) יטופלו במתקן להפרדת שמנים מאושר  EPA

לפני הזרמה למערכת הניקוז.

 

יש לקבל אישור מהמשרד לאיכות הסביבה, קודם להקמת מיכלים לאחסון דלקים  (עילי ותחתי).

 

(4)      אחסון חומרים מסוכנים :

 

          אחסון חומ"ס - קביעת הכמות המקסימלית המותרת לאחסון חמ"ס תבוצע כמפורט בנספח 2.11.

 

          עקב רגישות ההידרולוגית של אזור התעשייה וסביבותיו, תינתן תשומת לב מיוחדת לתכנון, הקמה ותחזוקה של אתרים לאחסון חומ"ס (חומרי גלם, חומרי דלק, תמיסות תהליך, כימיקלים, שפכים ועוד).

 

(5)      פסולת חומרים מסוכנים

 

טיפול וסילוק בהתאם לתקנות רישוי עסקים (סילוק חומרי פסולת מסוכנים) התשנ"א - 1990 וחוק חומרים מסוכנים, התשנ"ג - 1993.

 

(6)      אחסון גז

 

מפעל המאחסן גז יחויב בקבלת אישור אגף בטיחות גז במשרד לתשתיות לאומיות. 

 

 17.4.8    רעש

 

פתרונות אקוסטיים ואמצעים להפחתת רעש ממקורות כגון: תהליכי ייצור, הפעלת ציוד ומתקנים, שירותים נלווים, פריקה וטעינה ותנועת כלי-רכב שפעילותם עלולה לגרום לרעש בלתי סביר כמפורט בנספח 2.12 - מחויבים בכל מקרה של רעש בלתי סביר. במקרה כאמור יידרש תכנון אקוסטי ונוהלי הפעלה שיבטיחו עמידה במפלסי רעש המותרים בתקנון  ו/או המאושרים ע"י הרשות הסביבתית.

 

 

 17.4.9    פיתוח ועיצוב נופי

 

  (1)    פתוח אזור התעשייה יעשה בצורה שישתלב בנוף הטבעי של האתר. עצים נטועים בשטחים המיועדים לתעשייה יועברו לשטחים המיועדים לשטח ציבורי פתוח, או יינטעו אחרים תחתם. לא ישפכו עודפי עפר ו/או בולדרים, אלא על פי תכנית מאושרת בוועדה המקומית, הכוללת צורת ייצוב מדרונים ויצירת אפשרות לשיקום הצמחייה. התכנית תוכן ע"י אדריכל נוף מוסמך. פתוח סביבתי הכולל גינון, תאורה, שילוט וכו' יבוצע ע"י מגיש התכנית עם השלמת פתוח התשתית ועבודות העפר בכל שלב ושלב בפתוח אזור התעשייה.

 

              (2)      בשטחים הפתוחים הציבוריים והפרטיים לא תותר בנייה למעט מבני שירותים לחשמל ומים כמוגדר ברשימת התכליות.

 

(3)      מקום שכתוצאה מהתווית הדרכים יבנו קירות ומסלעות, ידורגו החציבות, הקירות והמסלעות על מנת ליצור מדפי נטיעות רחבים. המסלעות יבנו מסלע מקומי עם פטינה, ובאופן שיושארו בהם כיסי נטיעות.

 

(4)      קירות תמך יבנו מאבן לקט מקומית וישולבו בהם בולדרים או כפי שיקבע על ידי אדריכל הנוף של אזור התעשייה. אבן לקט מקומית תיאסף ממגרשים המיועדים לבניה או משטחים המיועדים בפועל לעיבוד חקלאי או לחציבה.  אבן לקט לא תיאסף מקרקע המיועדת להישאר בטבעה ו/או מטרסות עתיקות וכו'.

 

(5)      לפני שטחים המיועדים לחציבות יוקצו רצועות גינון רחבות להסתרת המפגע.

 

(6)      שפכי העפר יוותרו רק במקומות מתוכננים מראש. כל עבודות התימוך ועבודות העפר יעוצבו על ידי אדריכל הנוף ויאושרו על ידי הועדה האדריכלית.

 

(7)      ביצוע הכבישים ייעשה במקביל לביצוע עבודות הפיתוח הסמוכות אליהם.

 

(8)      בכל השטחים הציבוריים תתוכנן צמחיה אקסטנסיבית.

 

(9)      בתחומי המגרשים :

          כתנאי למתן היתר הבניה תוגש תכנית פתוח לשטח אשר תכלול כניסות ויציאות, מפלסים, קירות תמך ומסלעות, גדרות וחומרי גמר, נטיעות, מערכת השקיה, אזורי אחסנה, יצור, אריזה, וכן אמצעי הסתרה לשטחים הנצפים, חניות, מתקני אשפה ותאורה וכן תכנון חזותי לגגות המבנים.

 

(10)    15% משטח כל המגרש יהיו מיועדים למטרות גינון. שטחי הגינון בחזית המגרש היו רצופים.

 

(11)    עבודות גמר הפיתוח בתחום המגרשים יבדקו בשלב מתן טופס 4 בהתאם לתנאי היתר הבניה.

 

(12)    הגדרות יהיו עד גובה 2.50 מ' ויעשו מסבכת פלדה מגולבנת או קירות בטון עם או בלי צפוי אבן.  לא תותר בניית גדרות מפח, בד או רשת.

 

(13)    בחזית כל מפעל הפונה לרחוב והפונה לכיוון ממנו נצפה המפעל וחצרותיו, יוקמו גינה וגדר עפ"י תכנית הפתוח. סה"כ שטח הגינה לא יפחת מ- 15% משטח המגרש כולו, כולל חנייה מגוננת.

לפני הוצאת היתר בניה לבצוע עבודות-עפר, תוכן תכנית פיתוח נופי ע"י אדריכל נוף מוסמך, שתבטיח ביצוע עבודות חפירה ומילוי באופן מבוקר, כולל טיפול גנני.

 

17.4.10    מערכת ניטור

 

              17.4.10.1        כללי

 

הפעילויות שיש לנטר הן:

 

-  צריכות מים ופליטות שפכים - ספיקות ומאזני מסה.

 

-  פליטות לאוויר מארובות המפעלים וקווי יצור, עומסים וריכוזים                                                                                                    

    בפליטה.

-  איכות אויר באזור התעשיה - ריכוזים בסביבה.

-  איכות מי תהום.

-  חומ"ס - אחסון, פליטות לאוויר.

-  פינוי פסולת רעילה לרמת חובב.

-  רעש.

 

פעולות הניטור תעשה על ידי מנהלת אזור התעשייה וועדותיה - לפי העניין.

 

17.4.10.2        זיהום אויר

 

(1)      מפעלים שידרשו לניטור אויר בהתאם לתהליכי ייצור ו/או שימוש בחומרי דלק, יבצעו דגימות רציפות או תקופתיות בארובות לקביעת עמידה בתקני פליטה, וישלחו את תוצאות הבדיקות למעקב לרשות הסביבתית. תדירות הבדיקות, שיטות וכו' יתואמו עם מנהלת אזור התעשייה והרשות הסביבתית.

 

(2)      יש להקים מערך ניטור, קבוע או נייד, בהתאם לסוג וכמות המפעלים שיפעלו באזור התעשייה והערכת פוטנציאל הזיהום מפעילות כלל המפעלים.

הצורך בהקמת מערך הניטור ומבנה מערך זה, יקבע ע"י מנהלת אזור התעשייה והרשות הסביבתית, תוך התייעצות עם גורמים מקצועיים מוסמכים (השרות המטאורולוגי, משרד איכות הסביבה וכד').

 

17.4.10.3        שפכים ואיכות מי תהום

 

                     היחידה הסביבתית תדאג להכנת תוכנית ניטור אשר תובא לאישור ועדת אס"מ.

 

(1)      בקורות תקופתיות של מובילי השפכים המרכזיים.

 

(2)      בקורות תקופתיות של מתקני טיפול קדם במפעלים.

 

(3)      דיגום שפכים ממפעלים בתדירות של אחת לחודש לפחות (תלוי בסוג המפעל ובספיקת השפכים). יבוצעו דגימות מורכבות (דוגם אוטומטי וכו').

 

(4)      התקנת מדי ספיקת שפכים ורישום מצטבר של ספיקת שפכים ביציאה ממתקן קדם הטיפול במפעל.

 

(5)      התקנת מערך רישום רציף ל- pH , מוליכות וספיקה במפעלים בעלי ספיקות שפכים גבוהות.

 

(6)      בקרת ספיקת השפכים ואיכותם ביציאה מאיזור התעשיה.

 

 

(7)      מנהלת אזור התעשיה תוודא ניטור מי התהום בקידוחי "מקורות" וקידוחי מים אחרים, שבסביבת אזור התעשיה (במורד הזרימה של מי התהום). תוכנית הניטור תבוצע בתאום עם נציבות המים והשירות ההידרולוגי.

          במקרה של זיהום מי התהום או שינויים בהרכב המים תבצע מנהלת אזור התעשייה פעולות מיידיות להבטחת איכות מי התהום, בתאום עם נציבות המים.

 

 

17.4.10.4        חומ"ס

 

(1)      פעם בשנה יגישו המפעלים ליחידה הסביבתית איגוד ערים לאיכות סביבה דו"ח בנושא חומ"ס ובו יפורטו סוגי החומרים המאוחסנים אצלם, כמויות וצורת איחסון.

 

(2)      מינהלת אזור התעשייה תמנה מפקחים לצורך עריכת ביקורות במפעלים בנושא סעיף זה.

 

(3)      מפעלים המוגדרים ע"פ תקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים) תשנ"ג- 1993 ו/או אשר יוגדרו כ"מסוכנים" ע"י הרשות הסביבתית, יגישו תיק מפעל שיכלול: נוהל חירום מפעלי ונוהל פינוי פסולת רעילה.

          קבלות על פינוי הפסולת הרעילה, לאתר מאושר, ישלחו למנהלת אזור התעשייה לשם ביקורת, מעקב ופיקוח על הפינוי.

          הקבלות ישלחו אחת ל- 6 חודשים לפחות.

 

 

17.4.10.5        רעש

 

ניטור הרעש יהיה עפ"י ההנחיות המפורטות בנספח 2.12 .

 

 

17.4.11           מסמכים סביבתיים

 

(1)      מפעל המבקש להקלט לאזור התעשייה, יגיש לרשות הסביבתית  שאלון קצר או מלא לגבי השלכות סביבתיות של המפעל  ( נספח  2.3, 2.4 ) לפי הענין .

 

(2)      הרשות הסביבתית ו/או הוועדה המקומית יהיו רשאים לדרוש מסמך סביבתי או סקר השפעה על הסביבה בהתאם להנחיות הרשות הסביבתית.

 

(3)      המפעל יגיש את תסקיר ההשפעה על הסביבה או הסקר הסביבתי לוועדה המקומית ולרשות הסביבתית. הסכמה ותנאים למתן היתר בניה יינתנו לאחר בדיקת מסמכים אלו.

 

 

17.4.12           הוראות מיוחדות למבנה תעשיה רב-תכליתי

 

רישוי הבנייה למבנה רב-תכליתי יתבצע בשני שלבים:

 

17.4.12.1      השלב הראשון:

יינתן היתר בניה למעטפת הבניין בלבד.

 

 

17.4.12.2      השלב השני:

 

(1)      היתר בניה עבור כל יתרת העבודות, מערכות אלקטרו-מכניות, בנית מתקני יצור וכדומה, הכרוכים בהקמת המפעל והשימוש בו.

בשלב זה יידרש מבקש ההיתר להמציא את כל האישורים והמסמכים הנדרשים ע"י הרשות הסביבתית כולל שאלון לאפיון המפעל (ראה נספח 2.3), כפי שייקבע ע"י הרשות הסביבתית. במידה ולדעת הרשות הסביבתית

יהווה מפעל מוצע פוטנציאל למפגע סביבתי תהיה רשאית לדחות את הבקשה .

 

(2)      לא יינתנו תעודות גמר וטופס 4 לשלב זה, אלא לאחר סיום ביצוע כל הדרישות, התנאים וההשלמות של הרשות הסביבתית המוסמכת ושאר תנאי ההיתר הנדרשים בשני שלבי הרישוי גם יחד. מפעלים שאינם בעלי פוטנציאל למפגע סביבתי עפ"י שאלון הסיווג (נספח 2.3) יאושרו ע"י הרשות הסביבתית  בהליך הרגיל של רישוי הבנייה, ובשלב אחד בלבד.

 

(3)      השכרת שטח למפעל במבנה רב תכליתי תחויב באישור מוקדם של המנהלת בכפוף להוראות תכנית זו. תוקף חוזה שכירות בין משכיר לשוכר מותנה באישור מנהלת אזור התעשייה, שיצורף לחוזה השכירות.

 

(4)      תנאי למתן היתר הבנייה בשלב הראשון ובשלב השני יהיה הצגת פתרון ארכיטקטוני המונע ממתקני הגג להפוך למפגע חזותי, להנחת דעתו של מהנדס הועדה המקומית.

יותר לעניין זה כיסוי גג קל למסתור כמפורט בסעיף 17.3.8 (3) לעיל.

 

(5)      עצוב חזיתות הבניינים יקבע סופית במהלך הדיון למתן היתר הבנייה באישור מהנדס הועדה המקומית ובהמלצת הועדה האדריכלית.

 

(6)      תנאי למתן היתר בניה בשלב השני יהיה הצגת פתרון לטפול אקוסטי במתקנים שעל הגג ומניעת מפגעי רעש.

 

(7)      בחזיתות יבנו פירים למעבר צנרת למעט צנרת לחומרים מסוכנים ולשפכי תעשיה. עיצוב הפירים יהיה באישור מהנדס הועדה המקומית.

 

(8)      יותר שילוב הצנרת האלקטרו-מכנית בחזיתות החיצוניות של הבניין, בתנאי שלא תהיה כל חריגה מתעלות ו/או פירים שיועדו לכך.

 

 

 

 

17.4.12.3      היתר בניה למבנה רב-תכליתי יכלול, בנוסף לאמור לעיל, תנאים ומגבלות למפעלים ושימושיו, שיחולו על המבנה כולו, או על חלקים ממנו, כך שלא תהיה חריגה מן ההוראות והתנאים למניעת מפגעים סביבתיים, ובין השאר, בהתייחסות לנושאים הבאים:

 

(1)      שפכים

 

בתכנון התשתיות, יוקצו שטחים להקמת מתקני קדם-טיפול בחצר המבנה, טרם החיבור למערכת המרכזית.

 

(2)      זיהום אויר

 

המבנה יכלול תכנון למערכת אוורור וסילוק מוסדר של מזהמי אויר מהמבנה כולו ומכל אחד מחלקיו. יובטחו אפשרויות התקנת מתקנים ואמצעים למניעת פליטת מזהמים לכל חלקי המבנה.

 

(3)     רעש

 

יתוכננו אמצעים להוספת איטום לרעש למבנה ולחלקיו.

 

(4)      פסולת

 

יתוכנן חדר אשפה בגודל מספיק להכלת כמויות אשפה צפויות מכל אחד משימושי המבנה, הידועים או העתידיים, תוך חישוב נפחי אצירה, לסוגים שונים של חומרים, כולל מיכלים ייעודיים לחומרים ברי-מיחזור.

 

(5)      מתקנים

                            

יוכנו מבני עזר, קירות מסתור, חצרות, פירים וכו' למתקנים תעשייתיים כגון מדחסים, צנרת, כבלים, בלוני גז, אריזות, מיכלי דלק וכו', באופן שלא יהוו מפגע חזותי, בטיחותי או אקוסטי.

 

(6)      בדיקת התאמה

 

תכנון הקמת מפעל במבנה רב-תכליתי, יותנה באישור הועדה המקומית, באשר להתאמתו לשימושים ידועים אחרים סמוכים לאותו מבנה והשלכותיהם ההדדיות.

 

 

17.4.13           מבני עזר למתקנים אלקטרו-מכניים

 

בכל מגרש ייקבע מיקום למבני עזר ולמתקנים אלקטרו-מכניים, באישור מהנדס הוועדה המקומית. תותר הצבת מיכלי גז, כימיקלים, מתקני מזוג אויר וחשמל, חומרי גלם, אריזות ריקות וכדומה, בכפוף לתנאים הבאים:

 

(1)             תנאי לשימוש במבנים אלה יהיה מילוי הוראות הרשות הסביבתית ואגף חומרים מסוכנים במשרד לאיכות הסביבה, בדבר סוג הציוד והחומרים, כמויותיהם ואופן אחסונם במבנים אלה,  בהתאם להנחיות הגורמים הנ"ל.

 

(2)             מבנה או מתקן שרות לא יחרוג מקו הבניין המותר בתכנית הבנוי והפיתוח.

 

(3)             חבור מתקנים אלה אל מבני התעשייה יהיה באמצעות מעברים ושרוולים הבנויים בתוך מאצורה נמוכה מפני הקרקע וגלויה לעין (מכוסים בשבכה בלבד). לא יותר מעבר עילי של צנרת וכבלים בין מבני העזר לבין מבני התעשייה, אלא אם ישולבו באלמנטים בנויים כגון פרגולות לשביעות רצונו של מהנדס הועדה המקומית.

 

(4)             גמר המבנים כאמור בסעיף זה יהיה זהה לגמר המבנים העיקריים. המבנים ימוגנו בכפוף להוראות שרותי הכבאות בתאום עם הרשות הסביבתית המוסמכת.

 

(5)             גג המבנים יטופל כ"חזית חמישית" למניעת מפגע חזותי, להנחת דעת מהנדס הוועדה המקומית.

        

 17.4.14          חצרות, רצועות שרות ומבני עזר  (במבנים רב תכליתיים ומבנים להשכרה):

 

17.4.14.1   ברצועות השירות ינהגו כלהלן;

 

(1)        יתוכננו רצועות שרות לנושאי אחסון חומרים מסוכנים במידה ויאושרו, חוות כימיקלים, מתקני מזוג אויר, מיחזור פסולת, מתקני קדם לטיפול בשפכים או בתוצרי פליטה של ארובות או ונטות.

                        

(2)        רצועת השרות תהיה מקורה בגג ובעלת קירות צידיים.

 

(3)        רוחבה של רצועת השירות  ינוע בין  8-10  מ' לפי גודל המבנה. אורכה יהיה באורך הקיר הארוך ביותר של  המבנה  (צידי או אחורי) - ויוסתר מכיוון דרך ציבורית.

 

(4)        יש לוודא אי חדירת מי גשם לרצועת השרות.

                                 

(5)        יש לוודא אספקת מתח לחצר השרות.

 

(6)        יוקצה שטח מתאים ברצועת השרות לפריקה  וטעינה, ויוגן מגשם ובצידו יוקצה מקום לפינת הג"ס  (חמרי ניטרול, כבוי אש, עזרה ראשונה וכדומה ).

 

(7)        ברצועת השירות יוקצה מקום לאחסון חמרי דלק  ( סולר, נפט  וכו' ).

 

(8)        הגישה לרצועת השירות תהיה חופשית ורחבה ומתאימה לתנועת משאיות, מיכליות    ארוכות, וכבאיות  (תנתן תשומת לב  גם לרדיוסי הסיבוב  הנדרשים).

 

(9)        כל האתרים המנויים לעיל יסומנו על גבי התכנית, כולל כל הצנרת: ביוב, חומרים מסוכנים, מים ,ניקוז ,ניטרול וטיפול וקוי תמלחות.

 

(10)       בנוסף לרצועת השירות כאמור תשמר לאורכה רצועה נוספת למטרות גינון והסתרה ברוחב שיקבע בתכנית הפתוח.

 

(11)       ברצועת השירות יסומן מקום מיוחד למיקום ארובות למקרה הצורך.

 

17.4.14.2   צנרת הכימיקלים, הדלקים הטיפול בשפכים הרעילים וניטרולם והתמלחות תהיינה גלויות ובנויות על גבי מאצרות.

 

17.4.14.3   יותקן ניקוז מתאים במבנה שיאפשר ניקוז מי שטיפה המכילים חומרים מסוכנים לבור ניטרול.

 

17.4.14.4   היתר איכלוס למפעלים יינתן אך ורק אם יעמדו בתנאי תקנון זה ותנאי רשיון העסק .

 

 17.4.15          תפעול

 

                     להלן הוראות כלליות לנושא תפעול ואחזקת אזור התעשיה.

 

                     (1)             בשלב הקמת מפעל - תכנון והקמת מתקני קדם טיפול בשפכים יעשה במקביל לתכנון ולהקמת קווי יצור.

 

                     (2)             מפעלים יכינו ויגישו תכניות ל"מקרים ותגובות" - תרחישי תקלות וטיפול בהם.

 

                     (3)             תכנית תקלות ותגובות תוכן ע"י הרשות האחראית לקווים הציבוריים.

 

                     (4)             המפעלים יתחייבו להודיע לרשות על כל כוונה שלהם לשינוי: בתפעול, תהליכי יצור ו/או חומרי גלם. כל שינוי יתבצע רק לאחר קבלת אישורים כנדרש.

 

                     (5)             הרשות המקומית תפעיל מערך אחזקה שיוודא תקינות צנרת איסוף והולכת שפכים במערכות הציבוריות (בדיקה חזותית ומאזני מים/שפכים ועוד).

 

                     (6)             כימיקלים שנשפכו עקב תקלות, תאונות וכו' לא ישטפו במים, אלא ייספגו ע"י חומרי ספיגה מיוחדים ויפונו לאתר הפסולת הרעילה ברמת חובב.

 

                     (7)             אמצעים בהם תצויד הרשות המקומית לטיפול ב"אירועים" :

                                      -  מתקני ספיגה

-  חביות אחסון מיוחדות.

-  שרוולי עצירה.

-  כימיקלים לנטרול (סיד וכו').

-  אמצעי פתיחת שוחות ושחרור סתימות.

 

 

(8)             כיבוי שריפות - עדיפות לכיבוי באמצעים  "יבשים".

התייחסות לחומרים שאריתיים (עפר, אבק, בוצה) כחמ"ס.

תפעול ואחזקת אזור התעשיה הם באחריות מנהלת אזור התעשייה.

                    

 

17.5  שימושים מעורבים

 

בקשה להיתר בניה, הכוללת שימושי קרקע מעורבים, תלויה בפרוט הבא:

 

(1)           סוג העסקים שיותרו להפעלה במבנה/ים.

 

(2)           פרוט התשתיות המתאימות למניעת מפגעים מפעילות אחת והשלכתה על פעילות אחרת במקום,  והאמצעים להפרדה חזותית ופונקציונלית ביניהן.

 

(3)           פירוט מקומות ושטחי חנייה, בהתאם לתקנים הנדרשים על ידי חוק, עבור כל שימוש בקרקע ספציפי.

 

(4)           אישור הרשות המקומית והיחידה הסביבתית ו/או הרשות הסביבתית  לעירוב השימושים המתוכנן.

 

 

17.6    גדרות

 

תותר הקמת גדר סבכה מפלדה מגולבנת ו/או גדר מבניה קשיחה עם גמר אבן לקט טבעית או בטון גלוי בתבניות לוחות עץ אנכיים. לא תותר הקמת גדרות רשת או פח.

 

 

17.7      בארות מי שתיה

 

בניה בקרבת באר מי שתייה, תהיה בהתאם לקבוע בתקנות בריאות העם (תנאים תברואתיים למקור מי שתייה), התשנ"ב - 1992.

 

 

18.    דרכים:

 

18.1    מקומן ורוחבן של דרכים הינו בהתאם לתשריט.

 

18.2    קווי הבניין הקדמיים יהיו בהתאם לתשריט.

 

18.3    לא תותר חנייה לאורך הכבישים, אלא במקומות המסומנים או בתחום המגרשים בלבד.

 

18.4    הכבישים יפותחו בשילוב עם גינון תאורה ושילוט. מדרונות יהיו מגוננים.

 

 

19.    חנייה:

 

החניה לרכב פרטי, ציבורי ומשא, תהיה בהתאם לדרישות הדין כפי שתהיינה מעת לעת. החניה תהיה כולה בתחום המגרש של כל מפעל .

החניה תהיה בהתאם לתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה) התשמ"ג 1983.

 

 

 

 

20.    הוראות הג"א:

 

לא יוצא היתר בניה למבנה בשטח התכנית אלא אם כן כלול בו מקלט או ממ"ד בהתאם לתקנות ההתגוננות האזרחית.

 

 

21.    אנטנות טלוויזיה טלפוניה ורדיו:

 

21.1    בכל בנין תותר הקמת תורן לאנטנה מרכזית אחת בלבד, לרבות מבנים להשכרה למספר דיירים.

 

21.2    תותר התקנה של אנטנות נוספות לצרכי מחקר ופיתוח בלבד,  באישור מהנדס הועדה המקומית.

 

21.3    אנטנות לשימוש אזורי (כגון: אנטנות לתחנות בסיס סלולריות) הנן בבחינת מתקן הנדסי ונדרש היתר בניה להקמתן והכל בהתאם לחוק.

 

 

22.    שילוט:

 

כל שילוט טעון אישור הרשות המקומית, אשר יבוצע עפ"י הוראות חוק העזר.

 

 

23.    קולטי שמש על הגג:

 

במבנים בעלי גגות שטוחים תותר הצבת קולטים לדודי-שמש, בתנאי שיהוו חלק אינטגרלי מתכנון הגג או המעקה. הדוודים יהיו מוסתרים.

 

 

24.    כיבוי אש :

 

קבלת התחייבות ממבקשי ההיתר לביצוע דרישות שרות הכבאות ולשביעות רצונם, תהווה תנאי להוצאת היתר בניה.

 

 

25.        סידורים לנכים :

 

קבלת היתרי בניה למבנה, לאחר הבטחת סידורים לנכים במבנה לשביעות רצון מהנדס הועדה המקומית ועפ"י תקנות התכנון והבניה.

 

* סעיף 26 מופיע בסוף הקובץ

 

27.    מערכות תשתית:

 

27.1    באחריות משרד התמ"ס (להבדיל ממגיש התכנית)  לבצע את כל עבודות התשתית הציבורית. ביצוע התשתית לרבות פתוח, דרכים, מדרכות, ניקוז, גינון, תאורה וכו' יושלם לאותו שלב של פיתוח האזור.

 

27.2    יותר מעבר קווי תשתית לרבות צנרת מים, ביוב, תיעול, תקשורת וחשמל, ממגרש אחד דרך מגרש אחר,  באישור מהנדס הועדה המקומית.

 

27.3    חשמל - אספקת החשמל תסופק באמצעות רשת של חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן חברת החשמל).

הבנייה תהיה כפופה להוראות ומפרטי חברת החשמל. החיבור מרשת חברת חשמל למפעלים יהיה תת-קרקעי.

 

27.3.1     אספקת החשמל תסופק מרשת החשמל של חברת החשמל.

 

27.3.2     רשת החשמל במתח גבוה תהיה תת-קרקעית והחיבור מרשת החשמל למפעלים יהיה תת-קרקעי.

 

27.3.3     תחנות טרנספורמציה פנימיות בשטח התכנית, תוקמנה בתוך הבניינים לפי קווי הבנין המפורטים בטבלת זכויות הבניה וכן בשצ"פ. בעלי הקרקע, אם יידרשו לכך ע"י חברת החשמל, מקום מתאים - חדר או שטח קרקע לפי הנדרש בשביל תחנת טרנספורמציה בהספק ובתנאים שייקבעו ע"י חברת החשמל.

 

בעלי הקרקע יהיו חייבים להקנות זכות מעבר אפשרית להנחה של כבלי חשמל תת-קרקעיים וגישה חופשית של חברת החשמל אל תחנת הטרנספורמציה. מבני תחנות טרנספורמציה פנימיות, נפרדות או משולבות בבניין, לא ייחשבו במניין אחוזי הבנייה המותרים העיקריים אלא בתור שטח שרות והקמתם תותר בכפוף לצרכי רשת החשמל בתאום עם מהנדס הוועדה המקומית.

 

על מגישי הבקשה להיתר בניה במיקום זה לבוא בדברים עם חברת החשמל לפני הגשת הבקשה לוועדה המקומית שעניינה תכנון תחנת טרנספורמציה הדרושה בבניין או במגרש. לא תתקבל בקשה להיתר בניה                                                         שלא תכלול חדר לתחנת טרנספורמציה פנימית שעליה הוסכם עם חברת החשמל.

 

27.3.4       איסור בניה מתחת ובקרבת קווי חשמל

 

לא יינתן היתר בניה לבנין, או חלק ממנו, מתחת לקוי חשמל עיליים. בקרבת קווי חשמל עיליים, תותר בניה רק במרחקים המפורטים מטה, מקו אנכי משוך אל הקרקע, בין התיל הקיצוני והקרוב ביותר של קווי החשמל, לבין החלק הבולט ו/או הקרוב ביותר של המבנה.

 

ברשת מתח נמוך עם תילים חשופים - 2 מ' .

ברשת מתח נמוך עם תילים מבודדים וכבלים אוויריים - 1.5מ'.

בקו מתח גבוה עד 33 ק"ו - 5 מ'.

בקו מתח עליון עד 160 ק"ו (עם שדות עד 300  מ') - 11.מ'.

בקו מתח עד 400 ק"ו (עם שדות עד 500 מ') - 21.מ'.

 

 

 

 

הערות

 

1.       במידה ובאזור הבנייה ישנם קווי מתח עליון/ על בנויים עם שדות גדולים יותר, יש לפנות לחברת החשמל לקבלת מידע ספציפי לגבי המרחקים המינימליים המותרים.

2.         לא יבנו מבנים מעל לכבלי חשמל תת-קרקעיים, ובמרחק הקטן מ- 3 מ' מכבלים מתח עליון עד 160 ק"ו ו-1 מ' מכבלים מתח גבוה עד 33 ק"ו מ- 5 מ' מכבלים מתח נמוך עד 1000 וולט, ואין לחפור מעל ובקרבת כבלי חשמל תת-קרקעיים אלא לאחר קבלת אישור מחברת החשמל.

 

3.       המרחקים האנכיים המינימליים מקווי חשמל עד לפני כביש - ייקבעו סופית לאחר תיאום וקביעת הנחיות עם חברת החשמל.

 

4.         לא יבנו מבנים מעל לכבלי חשמל תת-קרקעיים ובמרחק שלא יקטן  מ- 2 מ' מכבלים אלה, ואין לחפור מעל ובקרבת כבלי חשמל תת-קרקעיים, אלא רק לאחר קבלת אישור והסכמה מחברת החשמל.

 

5.       המרחק האופקי המינימלי, ממרכז קו מתח גבוה 22 ק"ו, עד לגבול פתח מלוי תחנת דלק, או פתח אוורור, או מרכז משאבת דלק לא יפחת מ - 8 מ'.

 

 27.4     מים

 

אספקת המים תהיה מתואמת עם תכנית התשתיות.

אספקת המים תהיה מרשת מקורות, החיבור לרשת יהיה בתאום ובאישור משרד הבריאות ולשביעות רצון מהנדס הועדה המקומית.

 

27.5       ניקוז

 

פיתוח אזור התעשייה יעשה באופן, שישלב את ניקוז אזור התעשייה עם מערכת הניקוז הטבעית, תוך מניעת כניסת מי גשם למערכת הביוב.

תנאי להוצאת היתר בניה אבטחת שטח לניקוז כל השטח בתחום התכנית לשביעות רצון מהנדס הועדה המקומית ובאישור רשות הניקוז האזורית.

 

28.  מנהלת אזור התעשייה

 

        28.1       תנאי למתן תוקף לתכנית הוא כי במנהלת אזור התעשייה ישולבו נציגי הישובים הקרובים יובלים וסחנין  ועמותת הסביבה - האגודה הישראלית לשמירת הסביבה ונציג המפעלים באזור התעשייה.

                        מינהלת אזור התעשייה תמנה ועדות עפ"י נספח מס' 1, ובין השאר, ועדה אדריכלית אשר תבדוק את התכניות האדריכליות של המפעלים השונים (חדשים והרחבות של מפעלים קיימים) ותיתן המלצותיה לועדה המקומית עובר למתן אישור/היתר בניה. תנאי למתן היתר בניה הוא קבלת אישור המנהלת.

 

        28.2       הקצאת מגרש תותנה באישור מוקדם של מנהלת אזור התעשייה והרשות הסביבתית.

 

        28.3       כל היבטי התכנון, הביצוע והאחזקה של אזור התעשייה, מיון וקבלת תעשיות, אמצעים הנדסיים, ניטור, בקרה ואחזקה לרבות; גינון, נקיון, תאורה, שילוט, גדרות, וכו', יטופלו ע"י מנהלת אזור התעשייה.

 

        28.4       בבקשה להיתר בניה יצוינו; חומרי בנין, פרטי גדרות, גינון, סידורים לאחסנה, לסילוק אשפה, לחניה, פריקה וטעינה וכל פרט אחר שיידרש, לרבות שאלון סביבתי.

 

        28.5       בעלי המפעלים יחויבו באחזקה נאותה של; המבנים, הגינון, הגדרות, המתקנים, איכות הסביבה והסדר והניקיון בתחום המגרשים שברשותם, בתום כל שנה קלנדרית או בכל מועד אחר, לפי שיקול דעתה של מינהלת אזור התעשייה תבדוק המינהלת עמידתו של המפעל בתנאי הרשיון.

 

        28.6       היתרי הבניה לעבודות עפר, יוגשו בהנחיה ובליווי של אדריכל נוף מוסמך. 

 

        28.7       כל הנושאים הנוגעים למיון וקבלת תעשיות, אמצעים הנדסיים, ניטור ובקרה סביבתית יטופלו עפ"י הנחיות הרשות הסביבתית.

 

        28.8       מנהלת אזור התעשייה תפעל להסדרת נושא השמירה באזור התעשייה על פי החלטות שתתקבלנה מעת לעת בועדת השירותים שמטעמה של המינהלת, לרבות נוהלי שמירה ועלויות.

 

 

 

29.       תקפות התכנית

 

 לא התחיל הליך ביצוע התכנית תוך 10 שנים, יפקע תוקף התכנית והיא תחשב כמבוטלת.

 

 

 

30.    חתימות:

 

 

הרשות המקומית :

 

 

 

 

 

ועדה מקומית :

 

 

 

 

בעל הקרקע :

 

 

 

 

מגיש התכנית :

 

 

 

 

המתכנן :

 

 

 

 

 

 

 

 

 

26.    טבלת זכויות והגבלות בניה לפי תקנות התכנון והבניה .

חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים תשנ"ב  1992 .

 

קווי בניה

גובה בניה מרבי

תכסית מרבית

שטח בניה מרבי  לכל הקומות (באחוזים)

גודל

מגרש

מזערי

(ד')

צבע האזור

ייעוד

סה"כ

בכל

המפלסים

סה"כ שטחי

בניה

שטחי שרות

שימושים עיקריים

צדדי

אחורי

קדמי

במטר

מס' קומות מעל הקרקע (1)

מתחת

למפלס

הכניסה

מעל

למפלס

הכניסה

(כולל גלריה)

מתחת

למפלס הכניסה

מעל

למפלס

הכניסה

מתחת

למפלס הכניסה

מעל

למפלס

הכניסה

5 מ'

5 מ'

כמסומן

בתשריט

12 מ'

2

50%

180%

100%

80%

100%

20%

------

60%

או

2 ד'

סגול

תעשיה

15 מ'

3

40%

200%

100%

100%

100%

25%

------

75%

או

16 מ'

4

30%

220%

100%

120%

100%

30%

------

90%

5 מ'

5 מ'

כמסומן בתשריט

12 מ'

1

40%

40%

------

40%

------

5%

------

35%

0.5 ד'

ירוק מותווה קוים סגולים

מבני תעשיה קלים

(מגרש 200)

4 מ'

4 מ'

4 מ'

12 מ'    +5  מ' מרתף

1+3 תת קרקעית

1500  מ"ר

2600  מ"ר

------

2,600 מ"ר

------

500  מ"ר

------

2100  מ"ר

10 ד'

סגול מותווה קווים סגולים

תחנת משנה של חברת החשמל

5 מ'

5 מ'

כמסומן בתשריט

16 מ'

4

30%

220%

100%

120%

100%

20%

------

100%

3 ד'

סגול מותחם שחור

גן תעשיה (מבנן 300)

5 מ'

5 מ'

5 מ'

15 מ'

3

30%

190%

100%

90%

100%

15%

------

75%

3 ד'

חום בהיר תחום חום כהה

בנין ציבורי

(מגרש 213)

5 מ'

5 מ'

כמסומן בתשריט

5 מ'

1

300 מ"ר

(7)

300 מ"ר

(7)

------

300 מ"ר

(7)

------

------

------

300 מ"ר

(7)

(7)

ירוק

שטח ציבורי פתוח

 

1.    תותר הקמת גלריה בנוסף לקומה המותרת בטבלה. שטח גלריות ייכלל בחישוב אחוזי הבניה, בהתאם לשימוש שיקבע בהיתר  

      הבנייה.

2.    קומת עמודים מפולשת המנצלת הפרשי גובה במגרש ייחשב במניין הקומות ואחוזי הבניה.

3.    תותר בניית קומת מרתף לצורך חניה ושטחי  שרות עד קווי הבניה. תותר חריגה  מקווי הבניה עד גבולות המגרש באישור הועדה המקומית ובלבד ששטח המרתף הנמצא בין קווי הבניה לגבולות המגרש לא יבלוט מעל פני קרקע סופיים. מרתף יהיה  כהגדרתו בחוק. במקרה קו בנין 0 במרתף יבוצעו קירות דיפון במלוא עוביים בתחום המגרש תוך הבטחת יציבות המגרש הסמוך ובהסכמת שכן. במקרה ותבנה חניה מקורה או תת קרקעית, יחושב במסגרת שטחי השירות השטח המקורה לשטח השירות המותר.

4.    תותר המרה של שטחים עיקריים לשטחי שרות בהיקף שלא יעלה על 5%  משטח המגרש לקומה או מצטבר מכל הקומות, 

       באישור הועדה המקומית.

5.    תותר העברת  10% מסה"כ השטחים למטרות עיקריות מקומות עליונות למרתף - באישור הועדה המקומית.

6.          מבני תחנות טרנספורמציה פנימיות נפרדות או משולבות בבניין ייחשבו כשטחי שרות המותרים והקמתם תותר בכפוף לצרכי רשת החשמל.

7.          סה"כ שטח הבניה בכל השטח הציבורי הפתוח שבתכנית לא יעלה על 300 מ"ר, שטח הבניה המרבי לכל מבנה יהיה בסה"כ 60 מ"ר.

 

Send to a friend  |  גירסה להדפסה

 
מועצה אזורית משגב  |  ד.נ משגב 20179  |  טלפון: 04-9902311  |   פקס: 04-9902315  |  דוא"ל: nirits@misgav.org.il

© כל הזכויות שמורות למועצה האזורית משגב

מגרשים לבניה, הרחבה קהילתית, בית בגליל,
ישוב קהילתי, גליל מערבי