ההר הצופה למרחוק - לאוהבי לכת

הר עצמון הוא חלק מרכס מאורך המכונה רכס יוטבת. ההר מתנשא לגובה של 547 מ' ולמרות שאינו הגבוה בהרי הגליל התחתון, יוצרים מיקומו בלב הגליל והבקעות המקיפות אותו, תחושת גבוה ותצפית מרהיבה. בעונת האביב מכוסים מדרונות ההר בשלל פריחה ובה מינים רבים של סחלבים.

ממרומי ההר, העטור חורש ים-תיכוני עשיר, תצפית מרהיבה אל עבר נופי הגליל, מפרץ חיפה, בקעת כינרות ורמת הגולן. כדי להינות מנקודות התצפית השונות בפסגתו של ההר יש לעקוב אחר סימון השבילים הכחול החוצה את הפסגה. ממערב, ניתן לראות את הספינות העוגנות במפרץ חיפה, במזרח בולט מצוק ארבל, בצפון מתנשא גוש הרי מירון ובדרום נפרשת כשטיח בקעת בית נטופה.

לאחר התצפית ניתן לרדת ב"דרך הצאן" אל מעיינות כאוכב, בערוץ נחל אבליים. המעיינות נובעים אל תוך בריכות קטנות ומשם אל השדות וכרמי הזיתים. בשנים האחרונות ירדה מאוד שפיעת המעיינות והיא מזינה בקושי את הבריכות, עם זאת המקום עדיין משמש סביבת חיים והתרבות לסלמנדרות, טריטונים ומינים נוספים של חי וצומח.

בהמשך השביל, מעט צפונה למעיינות, מצוי כרם זיתים, מן העתיקים והמרשימים בארץ. עצי הזית אינם מקלים על המנסה לבדוק את גילם. הגזעים מפותלים ומסוקסים ורבים בהם החללים, אולם גודלם העצום של העצים מעיד על כך שהם בני מאות רבות של שנים.

מעט במעלה השביל, במעלה נחל אבליים, מצטלב השביל הכחול בשביל האדום הפונה מזרחה חזרה לנקודת ההתחלה. בדרך מצויים מספר בתי אבן ובורות מים שנבנו ונחפרו על ידי בדווים משבט חוג'יראת שחיו כאן בעבר. אחד הבתים, מטופח ומוקף צמחיה, משמש מקום כינוס לאנשי יודפת.

רבים האירועים השזורים בשמו של הר עצמון. בראשו או בסמוך לו, הסתתרו אחרוני מגיני יודפת, כשהם מתחבטים בשאלה האם לשלוח יד בנפשם או להסגיר עצמם לידי הרומאים. כ- 1,100 שנים מאוחר יותר, לחם כאן, לפי המסורת, המצביא המוסלמי אבו אל הייג'ה, נגד כוחות הצלבנים והערבים. תושבי האזור נהגו לעלות לכאן בשנות בצורת, בתהלוכה ססגונית, ולשאת תפילה לגשמי ברכה.

מהשפה הפרסית, קיבל ההר את שמו "הדיידבה", שפירושו ההר השומר או הצופה. השם העברי "עצמון", מבטא אף הוא את תחושת הגובה ועוצמת הנופים הניבטים מפסגתו.

איך מגיעים:

מצומת משגב נוסעים דרומה בכביש 7954. פונים מזרחה לכביש 7955 המוביל לישובים יודפת, אבטליון, יחד והררית. כ- 500 מ' אחרי הפניה יוצאת מהכביש, דרומה, דרך עפר המסומנת בשלט "לתל יודפת" ובסימון שבילים שחור. בפיצול דרך העפר יש להמשיך בדרך השמאלית על פי סימון השבילים השחור, כקילומטר עד למפגש עם דרך המסומנת בסימון שבילים אדום. כאן בסמוך לשדרת עצח אקלופטוס ניתן להחנות את המכוניות ולהתחיל את מסלול ההליכה. בהמשכה של הדרך המסומנת בשחור, חוצים שער ומחסום בקר ועולים עוד כ- 300 מ' לאורך השביל השחור עד למפגשו עם השביל המסומן כחול. עוקבים אחרי הסימון הכחול עד לפסגתו של הר עצמון.