מידע כללי
לקראת צאת המוסף "טעים" ערכנו ראיון עם רב המועצה האזורית
משגב ,הרב עוזיאל אליהו בנושא: כשרות המזון
מי צריך תעודת כשרות?
כל בעל עסק בתחום המזון וההסעדה החפץ מרצונו החופשי למכור /לשווק /לקדם את המכירות של מוצרים בתחום המזון עם המותג "כשר" צריך אישור מגורם רשמי מוסמך (רב מקומי) המאשר שאכן זה כשר.
למה דוקא הרבנות ?
על פי חוק המדינה רק רבנות מקומית רשאית להעניק תעודה המאשרת שהמוצר הוא אכן כשר ועומד בכל הקריטריונים שנקבעו.
האם גוף/ אדם פרטי יכול להעניק תעודת כשרות?
בעל עסק המעוניין לקבל אישור מגוף פרטי (כדוגמת הבד"ץ) רשאי לעשות זאת בנוסף לאישור הכשרות של הרבנות המקומית.
מה ההגדרה של מוצר כשר?
מוצר העומד בקריטריונים הלכתיים מוגדר כמוצר כשר לדוגמא שהוא מיוצר מבעלי חיים טהורים או שהוא נקי מחרקים זבובים ונמלים וכן שחומרי הגלם ותוספות המזון מיוצרים מחומרים כשרים.
בתעשיית המזון משתמשים בעשרות חומרים שמהווים תוספי מזון כולל חומרי טעם וצבע וריח ומייצבים שונים. כל החומרים הללו צריכים לעמוד בקריטריונים הלכתיים.
מי קבע ?
בתורה בספר ויקרא בפרשת שמיני נאמר ": "כי אני ה' אלוקיכם ... והייתם קדושים כי קדוש אני ולא תטמאו נפשותיכם בכל השרץ"
שמירת כשרות המאכלים נובעת מכך שעם ישראל התקדש בקדושה רוחנית מיוחדת .
ועל מנת לחיות בקדושה זו צריך העם היהודי לשמור על "היגיינה רוחנית" וזה מה שמייחד את עם ישראל משאר אומות העולם. חוקי הכשרת וטהרת הנפש הם היסוד לשראת הרוחניות על האדם מפני שהגוף הוא הכלי של הנפש ובפסוק מדובר על טהרת הנפש בהקשר לאכילת המאכלים הטהורים.
מה הקשר בין מזון כשר לנפש האדם?
המזון הוא גורם מרכזי ובבניית גוף האדם . הדם, הרקמות, העצמות - הכל נוצר מהמזון. סוג המזון משפיע על איכות התאים ומנגנוני הגוף הנוצרים ממנו. לכן בני אדם הניזונים ממזון שונה, יהיו שונים גם במבנה גופם ובאופי רקמותיהם.
המדע המודרני גילה, שהמזון משפיע לא רק על תאי הגוף, אלא גם על האישיות. (ראה הרחבה בנושא זה בספר שכתב ד"ר דאדמו "אכול לפי סוג הדם") את שינויי האופי והמנטליות שבין עמים שונים מייחסים לא במעט לשינויים בנוהגי האכילה. לדוגמא, בני אדם הניזונים ממזון צמחוני שונים מאוד באופיים ובמזגם ממי שתזונתם מבוססת על בשר. אוכלי בשר-חי שונים בתכונות-נפשם ממי שנוהגים לבשל את הבשר. כי המזון משפיע בדרך בלתי נודעת כלשהי, גם על הנפש.
במבט ראשון הדבר נראה מוזר - מה הקשר בין המזון לנפש? אבל מתברר שיש קשר. סמים ומשקאות חריפים מוכיחים עד כמה יכול דבר פיזי להשפיע על הנפש.
מה זה משגיח כשרות?
1)השם "משגיח כשרות" הינו שם דוחה.אני לא אוהב להשתמש בו אולי כדאי לאמץ את השם שמשרד החינוך מעניק לחלק מעובדיו - "מפקח כשרות".
2) תפקידו של המפקח להיות "היד הארוכה" של הרבנות המקומית ולפקח מטעם הרבנות שאכן הכל עומד בקריטריונים ההלכתיים.
למה צריך להעסיק משגיח כשרות ולא לסמוך על בעל העסק ?
כל ההתקשרות של הרבנות מול בעל העסק מיוסדת על אימון ואמינות. בעל העסק מעוניין שהמזון שהוא מגיש יהיה כשר ולכן זה בראש ובראשונה האינטרס שלו והרבנות אכן סומכת עליו.
אולם למעשה המפקח נועד למנוע טעיות אנוש ! כיוון שמדובר בבני אדם שעוסקים בתחום המזון יכולות להיות טעיות שונות הנובעות מתום לב או מחוסר שימת לב.
ובתחום הזה של הכשרות לא יכולות להיות "סטיות תקן" מפני שאם אוכלים מנת פלאפל לשם הדוגמא אז או שיש שם תולעים טחונים ואז המוצר לא כשר או שאין שם תולעים טחונים ואז המוצר הוא כשר . אין מצב ביניים. והמפקח מעביר מתחת ידיו ובשבט עיניו גרגיר אחר גרגיר של חומוס על מנת לוודא שאין תולעים וכך הדבר לגבי שימוש בקמח או באורז וכדומה.
בנוסף לכך בעל העסק הוא אינטרסנט במובן מסוים ולכן הפיקוח חייב להיות אובייקטיבי לחלוטין. ומשום כך אצלנו במשגב אין קשר עסקי בין המפוקח למפקח ואין בעל העסק משלם את משכורתו של המפקח וכמובן שאין הוא מעניק לו הטבות כל שהן.
האם זה עולה כסף?
על מנת שהרבנות המקומית תוכל לאשר בו זמנית כל יום את המוצרים שהיא התבקשה לאשר יש צורך בהפעלת מערכת והנעת עובדים וניהול נכון ומקצועי. ולכן בעל עסק המעוניין בשירות וצורך אותו צריך לשלם עבורו. אנו בנינו מערכת ספציפית שבנויה על עיקרון המעגל הסגור ללא רווחים כלומר הכנסות הם אלו שמממנות את ההוצאות .
איך מערכת הכשרות בנויה במשגב?
כהחלטה אסטרטגית של המועצה אין אנו מעוניינים במועצה דתית ולכן בנינו מודל של שירותי דת המתבסס על קניית שירותים . כך לגבי תחום הקבורה וכך גם לגבי תחום הכשרות.
על מנת להוזיל את העליות לבעלי העסקים אנו עובדים במשותף עם מוא"ז מטה אשר ובנינו יחד מערך כשרות עם מנהל משותף לשתי המועצות . מוא"ז מטה אשר הם אלא שמנפיקים את תלושי השכר של המשגיחים ועושים את הנה"ח וביטוחים וכדומה. יחד יש לנו 90 עסקים (בתי מלון, בתי הארחה, מפעלים, קונדיטוריות,מסעדות, קייטרינג, מחלבות,רפתות בקר ולולים ).וכאמור המערכת בנויה על מעגל כספי סגור שבו ההכנסות מממנות את ההוצאות ללא רווחים .
במשגב יש 2.5 מפקחים המעניקים שירות על בסיס יום יומי לעסקים במשגב.
תתאר לנו את סדר עבודתו של המשגיח?
במשגב בקו הפנימי (מרכז משגב) יש משגיחת כשרת יעל שמה והיא מתחילה את יום העבודה שלה בשעה 7.00 בבוקר באזור התעשייה תרדיון. שם היא בוררת שקים של חומוס ומפקחת על חומרי הגלם במפעל בתעשיית השוקולד משם למסעדה לקראת הכנת ארוחת הצהריים ומשם למפעל לתוספי מזון ומשם לבית בד לייצור שמן זית ומשם למסעדה בבית הספר במשגב ומשם היא ממשיכה לעסקים באזור הר שכניה.
העבודה שלה מתבצעת 6 ימים בשבוע ולפעמים גם במוצאי שבת. בנוסף לכך משגיחת הכשרות מלווה את הקייטרינג למקום האירוע (כן, כן, אם יש אירוע בת"א בשעות הערב היא נוסעת עם הקייטרינג לת"א).
מה צריך בעל עסק לעשות על מנת לקבל את האישור של רבנות משגב?
הוא צריך לפנות אלינו בבקשה ואז אנו קובעים פגישה במפעל שלו על מנת לראות בעיניים על מה מדובר הוא מקבל מאיתנו הנחיות ואם הוא מעוניין אז חותמים חוזה והוא מקבל אישור כשרות ופיקוח יומיומי ואת התשלום הוא משלם למוא"ז מטה אשר . שהיא מעסיקה את המפקחים.