פורים
חג פורים- על מה ולמה?
בתחילת חודש ניסן שנת 12 למלך אחשוורוש נחתמה תוכנית השמדה המונית לעם היהודי . תחילת ביצוע התוכנית נקבעה ליום יג בחודש אדר .
היהודים שומעים על התוכנית וחוץ מ"צום בכי ומספד " הם לא יודעים מה לעשות . מרדכי היהודי מפציר באסתר המלכה לפגוש את המלך למרות הסיכון הגבוה שיש בכך.
רגע השיא מתרחש בליל הסדר לפני 2347 שנים . העם היהודי היושב בשושן הבירה נקרא ל 3 ימי צום ותפילה למען הצלחת הפגישה של אסתר המלכה בת ה 75 (ויש אומרים שהיא הייתה בת 80) עם המלך אחשוורוש. החוק הפרסי קובע שלא ניתן להגיע לפגישה עם המלך ללא תיאום מראש .אולם אסתר לוקחת על עצמה את האחריות ומתכננת להגיע לחצר המלך הפנימית מקום מושבו של המלך ולומר לו את אשר על ליבה.
היא מצטרפת לצום הכללי של העם היהודי היושב בשושן וביום השלישי לעת ערב שהוא חג הפסח היא לובשת את בגדי המלכות המשובצים באבנים טובות ורקומים בזהב .מרוב כובד משקלם היא מבקשת מ 3 בנות לעזור לה ללכת , אחת מימין אחת משמאל ואחת מאחור ,הן מרימות את שולי שמלתה הכבדה. רזה וחלשה היא מגיעה לארמון. היא יודעת שהיא צריכה לעבור את הבידוק הפקידותי .לכן היא אוספת את כוחותיה ומרחיבה את צעדיה לכיוון ארמונו של המלך . היא מגיעה לפתח הארמון ועוברת את ה "ש.ג " הוא לא עוצר בעדה, משם היא ממשיכה לעבר האולם הראשון שבו נמצאים פסלים אשר כל מי שעובר לידם חייב להשתחוות להם. היא חולפת מהר על פניהם ומגיעה לאולם השני שם מחכה לה בידוק פקידותי נוסף . את פניה מקבלים פקידי המלך הממונים להרוג את מי שמגיע ללא תיאום מראש . כשהם רואים אותה הם מתבלבלים כי מצד אחד עליהם להרוג אותה מיד כי זה החוק שאינו מבדיל בין דם לדם ובין איש לאישה ומצד שני הרי מדובר באשתו של המלך . מה עושים?
הם שולחים שליח מיוחד למלך שיודיע לו שיש אישה אחת שהגיעה ללא תיאום מראש ושעומדים להרוג אותה .המלך רואה את אסתר בזווית העין ומתמלא זעם וכעס!!
היתכן??
אסתר מביטה בו מרחוק - היא יודעת שהחוק קובע שהיא בת מוות .היא יודעת שהמלך לא יוותר היא גם ראתה את עניו יורקות דם... ואז ברגע השיא הזה היא בוחרת להתפלל וכך היא אומרת :
" אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי: אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי:
אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר:
סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי:
פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם אַרְיֵה טֹרֵף וְשֹׁאֵג: כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתָי הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי:
יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק ... כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי: אֲסַפֵּר כָּל עַצְמוֹתָי הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ בִי יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל:
וְאַתָּה ה' אַל תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה:
הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי:
הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי: "
באותו רגע המלך מושיט לה את שרביט הזהב היא נוגעת בראש השרביט ואז מתבטלת גזרת המוות שריחפה על צווארה. המלך קם מכיסאו ניגש אליה ומשום מה היא מוצאת חן בעיניו...הוא מניח את זרועו סביב צווארה ולוחש לה "מַה לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה ? וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ? עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ!!
כל זה מתרחש יום אחרי ליל הסדר בתאריך טז ניסן שעה שבה העם היהודי היושב בשושן הבירה צם ומתפלל שהפגישה תצליח .
אסתר מזמינה את המלך למשתה שבו ישתתף גם המן .המטרה שלה היא לגרום לכך שהמלך יחשוד בהמן שהוא חושק בה..ומתוך קנאתו יוציאו להורג . ואכן לאחר המשתה השני , בי"ט בניסן חול המועד פסח שנת 12 למלכות אחשוורוש המן הרשע נתלה על עץ וכתוצאה מכך שנה לאחר מכן הגזרה להשמדת העם היהודי מתבטלת לגמרי .
ומאז ועד היום אנו חוגגים כל שנה ושנה את חג הפורים תוך הדגשה שאיננו חוגגים את מפלת אוייבנו אלא את החירות ,החופש והדרור שניתן לעם היהודי וכך כתוב במגילה : "נקהלו ועמוד על נפשם ונוח מאויביהם והרוג בשונאיהם ... ביום שלושה עשר, ונוח בארבעה עשר ... ועשה אותו יום משתה ושמחה ..." "ויכתוב מרדכי את הדברים האלה וישלח הדברים ביד הרצים ... להיות עושים את ימי הפורים האלה כימים אשר נחו היהודים משונאיהם ... לעשות אותם ימי משתה ושמחה".
הן בשושן הבירה והן בשאר המדינות מציינים היהודים כיום חגם את התאריך בו נחו מאויביהם. המשתה והשמחה באים לסמל את המנוחה והשביתה ממעשי הקרב. שמחת היהודים באה כביטוי לרגשי התודה לאלוקים, שהנה שוב זוכה עמינו לימי שקט ושלווה. ימי שלום ורגיעה הם הימים אשר עמינו חפץ בהם, ואותם הוא בוחר כימי זיכרון והנצחה.
צום תענית אסתר
צום זה אינו צום על אבלות וחרבן אלא לאות הזדהות למאורע היסטורי בלבד והוא נקבע כזכר לאותם שלושה ימי צום שבו צמו יהודי שושן הבירה ומטרתו בימנו היא לאפשר "צמצום" ומיצוי של הכוחות הרוחניים רגע לפני שבו נכנס יין ויוצא סוד...
4 מצוות הפורים
ארבע מצוות מקיימים אנו בפורים:
מקרא מגילה.
משתה ושמחה.
משלוח מנות.
מתנות לאביונים.
מקרא מגילה:
*מנהג ישראל הוא לקרוא את מגילת אסתר פעם אחת בלילה ופעם אחת ביום.
*הקריאה צריכה להיעשות מתוך מגילה כשרה - עשויה קלף וכתובה ביד.
משתה ושמחה:
כיוון שהמפנה הגדול שנעשה לטובת עם ישראל בתקופה ההיא היה בעיצומו של משתה יין - נהוג בעם ישראל להיסב לסעודה כל משפחה ומשפחה, כאשר המוטיב המרכזי הוא היין.
אין מצווה להשתכר בפורים זו לא דרכה של היהדות . ניתן לשתות מעט יותר ממה שאדם רגיל בכל ימות השנה וכפי שנאמר בתלמוד הבבלי " חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע" עד ולא עד בכלל.
משלוח מנות:
*מטרת משלוח המנות היא קירוב הלבבות שבדבר, ועל כן נהוג בעם ישראל לשלוח לפחות לאדם אחד שתי מנות.
*שתי המנות צריכות להיות משני מינים שונים כגון עוף ואורז.
מתנות לאביונים:
עיקר כוחו של עם ישראל נובע מקיום מצוות גמילות חסדים בין אדם לחברו, ועל כן נהוג לתת לפחות לשני אנשים נזקקים שתי מתנות, ובכך להדגיש ולחזק בקרבנו את האחדות הנצרכת כל כך בין כל שכבות האוכלוסיה.
הקשר בין מצוות הפורים
כשאנו שולחים משלוחי מנות ,נותנים מתנות לאביונים, ושמחים אחד בשני כוחה של העמלקיות בעולם –נחלש. מפני שמטרת העמלקיות בעולם בכל דור ודר לפורר את עם ישראל ולכלותו מעל פני האדמה.
עצם קיום מצוות הפורים מהווה תשובה לעמלקיות - שהן גורמות לאחדות בעם ישראל