מזל טוב! נולדה לכם בת!

זבד הבת

בת חדשה מצטרפת למשפחתכם, והיא מביאה עימה ברכה, אור והתחדשות.                                                

מה זה?

 "זבד" הוא מתנה, כפי שעולה מהפסוקים בהם קוראת לאה אימנו לבנה בשם זבולון, ומסבירה את שמו: "זבדני אלוקים זבד טוב". בקריאת הטכס בשם "זבד" מביעים החוגגים את תחושתם כי הבת היא מתנה מאת האל.

זבד הבת הינו טכס שהיה נערך בראשית העת החדשה בחלק מקהילות ספרד. הטכס נערך בנוכחות התינוקת, משפחתה וחברים. במהלך הטכס נקראה התינוקת בשם, ונאמרים פסוקים ופיוטים מיוחדים העוסקים בבנות, בתודה ובברכה.

 טכס זה - בעיבודים מגוונים – זוכה לעדנה מחודשת בעשורים האחרונים, בקרב עדות רבות.

מתי?

במידה ואתם רוצים להעניק לביתכם את שמה במעמד טכס זבד הבת, כדאי לערוך את הטכס בשבועיים הראשונים לאחר לידתה.

כיוון שהטכס אינו חובה הלכתית, אין גם זמן בו חייבים לבצע את הטכס. אולם אם תרצו לערוך את הטכס בימים בעלי משמעות מסורתית מיוחדת ניתן לבחור באחד מן הימים הבאים:

 * השבת הראשונה לאחר הלידה, שבה נוהגים רבים לקרוא לתינוקת 

   בשם.

* היום השמיני לאחר הלידה – המועד בו עורכים ברית מילה לבן זכר.  

  קביעת מועד זה יוצרת הקבלה בין הטכס הנערך לבן והטכס הנערך  

  לבת.

 * היום השלושים ואחד לאחר הלידה, בו מוסרת על פי המסורת  

   הסכנה המיידית לבריאות התינוקת, והיא יוצאת מגדר "נפל" ונכנסת  

   לגדר אדם.

 * ראש החודש העברי הסמוך ללידה.

מה עושים? 

הטכס מורכב מכמה חלקים:

 קבלת פנים – מקבלים את פניה של התינוקת בפסוקים או בשירה:

פסוקי קבלת פנים:

* "ברוכה הבאה בשם ה'" (על פי תהילים קי"ח, כו')

* "ברוכה את לה', בתי" (רות ג', י')

* "מי זאת הנשקפה כמו שחר, יפה כלבנה, ברה כחמה, איומה  

    כנדגלות" (שיר השירים ב', יד')

* "ברוכה את בעיר וברוכה את בשדה, ברוכה את בבואך וברוכה את  

    בצאתך" (על פי דברים כח', ג' ו')

פסוקי הפתיחה של זבד הבת:

"יונתי בחגווי הסלע בסתר המדרגה, הראיני את מראייך, השמיעיני את קולך, כי קולך ערב ומראיך נאוה" (שיר השירים ב', יד')

לבת בכורה מוסיפים:

"אחת היא יונתי תמתי, אחת היא לאימה, ברה היא ליולדתה. ראוה בנות ויאשרוה, מלכות ופילגשים יהללוה" (שיר השירים ו', ט')

הלל והודיה 

לאחר קבלת הפנים, נהוג להביע תודה והכרה בפלא הלידה. ניתן לקרוא מזמור תהילים העוסק בהודיה, כמו מזמור ק'.

קריאת פסוקים ומדרשים

ישנם שלושה סוגי פסוקים אשר מקובל להכניס לטכס:

א. פסוקים הקשורים בשם הילדה, במקורותיו או במשמעויות שלו.

ב. פסוקים המתארים בריתות מקראיות בין אלוקים לעם ישראל, או לאבות האומה.

ג. פסוקים הקשורים לדמויות נשיות מרשימות, אשר אתם שואפים כי התינוקת תלך לאורן.

ברכת שהחיינו, וברכת הטוב והמטיב

המסורת היהודית מעודדת את הורי התינוקת להביע את שמחתם על הלידה באמצעות ברכות: 

"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והיגיענו לזמן הזה".

"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, הטוב והמטיב".

ברכת הגומל

כיוון שבלידה יכולה האישה להיות בסכנה, ומאחר שעברה אותה בשלום, מברכת האישה ברכת הגומל:

"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, הגומל לחייבים טובות, שגמלני כל טוב"

והקהל אומר:

"אמן. מי שגמלך טוב, הוא יגמלך כל טוב, סלה".

ברכת ההורים

מקובל לברך את התינוקת בברכה בה מברכים הכהנים את הציבור:

"ישימך אלוהים כשרה, רבקה, רחל ולא, אשר בנו את בית ישראל,

יברכך ה' וישמרך,

יאר ה' פניו אלייך ויחונך,

ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".

שירה

כדאי לשלב במהלך הטכס קטעי שירה, מוסיקה ופזמונים העוסקים בלידה, ילדות והורות. תוכלו לבחור בכל טקסט המדבר אליכם – אם בפיוטים מסורתיים, בדברי שירה, או בפזמונים מודרניים.